חר בהנהלתו של הד"ר שור .
מותיקי המורים בארץ זה קרוב ליובל שנים. צאצאיו: אליהו , מזכיר ראשי בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב; שרה אשת אריה שיינמן: פנינה אשת ר. גרינברג ומלכה.
הרב יחזקאל סחרוב
נולד בעיר מאלטש, פלך גיוונה (רוסיה הלבנה), בשנת תקצ"א (1831), לאביו ר' ישראל . למד בישיבות והגיע לדרגת גדול בתורה, במדות תרומיות וביראת שמים, מנאמני בית-מדרשו של הגר"א מוילנה והמשיך ללמוד וללמד עפ"י שיטתו שקיבל מאת תלמיויו הגאונים שהיו רבותיו.
נשא לאשה את חיה אסתר (עטיל) בת ר' שמואל צבי גרשטיין , מצאצאי הגאון בעל "תוספות יום-טוב'', התישב באנטופול, פלך גרודנה, עסק במסחר יערות ותבואות ובצרכי צבור, אך בעיקר עסק בתורה והעמיד תלמידים רבים, ביניהם: הרידב"ז (הרב יעקב דוד בן זאב וילרסקי, שיסד בתרס"ד ישיבה בצפת שנודעה בשם ישיבת הרידב"ז) והרב מרדכי רוזנבלט (העילוי מאנטופול), שהיה רב באושמיאני ובסלונים. היה חבר וידיד להרב פנחס מיכאל גרוסלייט. בחנוכה תרס"ב עלה ארצה עם אשתו ובנו יצחק מרדכי, התישב בירושלים ושקד על לימוד התורה בקביעות בבית המדרש "בית יעקב" ובבית-המדרש של כולל הורודנא.
היה מבאי ביתם של הרבנים הראשיים רבי שמואל סלנט והרב אליהו דוד רבינוביץ-תאומים (האדר"ת).
נפטר בירושלים, כ"ז חשון תרס"ז.
צאצאיו: שרה רבקה אשת דוו גרשטין, מרים ציטול אשת הרב אברהם יהווה מרגולית, אהרן דב, עקיבא ירוחם, אליהו, גיטל אשת שלמה גרשטין, ברכה אשת שמעון גרינמן, יצחק מרדכי (העסקן והסוחר היווע בתל-אביב) וישראל. בין נכדיו: יחזקאל סחרוב (שהיה מזכירו של ד"ר חיים ויצמן ואח"כ מיג'ור בצבא הבריטי במלחמתהעולם השנית), אליהו (שנשפט לכלא ב"אשמת" רכישת נשק בשביל ה"הגנה"), ישראל (מעסקני המכבי, לשכת. המסחר וכו'), ישראל מרגלית (מגדולי סוחרי הנפט בת"א).
הלל קרוגליקוב-כדורי
בן דב - נולד בת' תשרי תרל"ו (1876) בעיר פוצ"יפ, פלך צ'רניגוב באוקראינה. למד ב"חדר" ואח"כ בישיבות וולוז'ין וסלבודקה (פלך קובנה). בישיבת סלבודקה קבל בשנת 1896 "סמיכות" לרבנות. עם קבלו "סמיכות" לרבנות התמשכל והתחיל ללמוד ידיעות כלליות בתורת אכסטרן.
ל"חובב ציון'' נהיה עוד בלמדו בוולוז'ין. כשהופיע בשוקי רוסיה יין "כרמל", היה מוכר את היינות. הנ"ל, ומיום הופעת הציונות המדינית נהיה, כמובן, לציוני, והיה מוכר שקלים, מפיץ מניות של "אוצר התישבות היהודים" ובולי קרן קיימת לישראל.
בש' 1897 יסד בעיר-מגוריו (ניסובקה ליד קיוב) אגודה ציונית והיה גם נשיאה. באגודה זו סידר שעורים ללמוד השפה, העברית והיסטוריה ישראלית, והיה גם המורה למקצועות אלה.
בראשית תרס"ו עלה לארץ-ישראל, מיום בואו ועד היום הזה כמעט שלא יצא מן הארץ.
בארץ ישראל ראה שאין להשיג ספר עברי חדש. בבואו לא מצא אף מו"ס הגון מודרני אחד, ועל כן הלך ויסד את בית המסחר הראשון למכירת ספרית בארץ ישראל. מרוסיה ומיתר הארצות הזמין את כל הספרים העברים החדשים שהופיעו. גם היה המו"ל הראשון המודרני בא"י שהוציא לאור ספרים מהספרות העברית החדשה. היה גם הסוכן של כל העתונים העברים שהופיעו בא"י ובחוץ לארץ, ומפיץ תרבות עברית בכל מה שהשיגה ידו.
גם היה פעיל כעסקן צבורי. כשנוסדה "אחוזת בית" היה מן הבונים הראשונים, ואח"כ היה שנתים חבר בועד תל-אביב האחרון (לפני שנבחרה המועצה הראשונה החוקית ב-1922).