ישובי הגליל העליון ירד גם הוא לביתניה והמשיך לעבוד בחוה, מבלי לחפש לו סידור חדש בעיר, לבל ינתק מעבודת האדמה. וכשבאה הבשורה הראשונה על השקטת הארץ בגליל העליון חזר מיד למטולה והמשיך לעבוד את אדמתה כל ימיו.
נפטר בחיפה, י"ב שבט תרצ"ז, והובא לקבורה במטולה.
שלמה מוסאיוף
בן יעקב, נולד בבוכרה, ביום כ"ב בטבת תרי"ב. עלה לארץ בשנת תר"נ, בלוית אביו ז''ל ובני ביתו. בעמדו על צפיפות השכון בירושלים, ומתוך שאיפתו למרחביה, נמנה וגמר להקים שכונה חדשה בשביל יהודי בוכרה האמידים, שבעת ההיא החלו עולים קבוצות קבוצות להתישב בירושלים. הוא קנה שטח אדמה מצפון לעיר, בהשתתפות חברו הגביר יוסף חוג'אינוף, ועם הנחת היסוד לבנין השכונה הנ"ל, נקרא שמה "רחובות". בהשתדלותו נוסד גם ארגון עדתי מיוחד, שהוא נבחר לנשיאו. כל ימי שבתו בירושלים, במשך ל"ב שנה רצופות, הקדיש את מיטב עתותיו לצבור היהודים הבוכרים, דאג לצרכיהם, עודד את תנועת עליתם מחו"ל, ועשה הרבה לסדורם בעבודה מפרנסת. הוא יסד לו במעונו בית נכאת פרטי לעתיקות הארץ בו רכז באהבה ובשקידה כל חמר וחפץ השייך לתולדות העם, בכללם כלי זין קדומים, תכשיטים ומטבעות, ועל כולם ספרים עתיקים יקרי ערך, נדפסים וכתבי יד. הוא תמך בידי כמה מרבני ירושלים למען יתפרנסו בכבוד, סייע להוציא לאור את חבוריהם התורניים, הדפיס סדורי תפלה, מחזורים, לקט פיוטי קודש וספרי מעשיות. ברבעון "קרית ספר" שנה יא. עמ. 406 צוין, כי אוסף חשוב זה הכיל תר"נ ספרים נדפסים שונים, וכן רכ"ו כתבי יד, רובם ככלם בחכמת הקבלה.
חלק נכבד מאוצרו הזה, בעיקר ספרי דת מודפסים, שו"ת ודינים וכיוצא בהם, העביר אח"כ לישיבה מיוחדת הנושאת את שמו, בה לומדים מחכמי הבוכרים, הנתמכים בקביעות מפירות קרן שהשאיר. ישיבתו זו התמזגה כעבור זמן עם ישיבה דומה אחרת, היא "מדרש שלמה", מוסד משותף ע"ש שני העסקנים הנעלים של עדת היהודים הבוכרים בירושלים - שלמה מוסאיוף ושלמה צופיוף.
נפטר בירושלים, ח' ניסן תרפ"ב.
דב בר שליפיאן (דב"ש)
נולד במינסק, רוסיה, ו' אדר תר"כ (1860), לאביו משה. למד בחדר ובישיבה והשתלם באופן פרטי בחשבון ובמתימטיקה וכשגדל עסק בהוראת המקצועות הללו. בהיותו מנאמני חובבי ציון הגה תכניות להחיש את עליתם והתנחלותם של יהודי רוסיה בארץ-ישראל, ובשנת תרנ"א, היא שנת העליה הגדולה בתקופה ההיא, כשגברה ההתענינות כלפי ארץ-ישראל בין יהודי רוסיה, פרסם בעתונות העברית (בחתימת דב"ש, ראשי-תיבות של שמו) תכנית מבוססת על חישובים מתימיטיים, שלפיה יוכלו אלף יהודים לבוא אל המנוחה ואל הנחלה בארץ האבות על ידי פעולה מלוכדת. לפי תכניתו צריכים אלף החברים להכניס במשך חמש שנים רצופות 40 רובל בכל שנה, בכסף זה יקנו אדמה מארץ, יטעו בה 15.000 גפנים בכרם בן 50 דונם, וכן יטעו עצי זית ועצי-פרי אחרים, וירכשו ויכינו גם שטח מתאים למשק פלחה, ולאחר שמונה שנים יהיה מוכן לכל חבר בית ומשק מפרנס. התכנית נתקבלה על דעת רבים ולהגשמתה נוסדה במינסק "אגודת האלף", שגם משה ליב לילינבלום הצטרף אליה, ולמראה הצלחתה ברכישת לב הקהל נוסדו כדוגמתה גם בערים אחרות ברוסיה אגודות על ידי חובבי ציון.
מטעם אגודת-האלף המינסקאית באו ארצה דב"ש והאגרונום חפץ ובקשו לרכוש קרקע מתאים באמצעות פקידות הבארון רוטשילד . באותו הזמן קנה מר יהושע אוסוביצקי, מנהל הפקידות בגליל העליון, אחוזת נחלה בעין זיתים, ליד צפת, בשביל אגודת-מתנחלים שנוסדה ברומניה ביזמתו ובפעולתו של ר' דוד שוב , וכשויתר