עלה ארצה בשנת 1919. עבד כפועל חקלאי במרחביה וב-1920 נתקבל כפקיד בסניף החיפאי של הבנק האנגלו-מצרי, שהפך אח"כ לברקליס בנק. עלה בדרגה למנהל-חשבונות ראשי וב-1936 למנהל הסניף של הבנק בהדר הכרמל.
ב-1921 נשא לאשה את בתיה בת משה מרקוס מפתח-תקוה, גם הוא מעולי רומניה.
היה פעיל בתעמולה לעלית יהודי רומניה ובעזרה לסידורם בארץ. השתתף ביסוד השכונה נוה שאנן בחייפה ופעל רבות למען התפתחות העיר חיפה והסביבה.
נפטר בחיפה, ט"ו ניסן תש"ה (29.3.45).
צאצאיו: שמואל (שירת בצי במלחמת-העולם השניה), חננאל (גמר בית-ספר ימי ומשרת בצי המסחרי העברי), זיוה .
משה לובמן
נולד בעיירה פוצפ, פולסיה, רוסיה, ט"ז כסלו תרמ"ג, לאביו שלמה , סוחר, תלמיד-חכם וחובב ציון. בילדותו נתחנך בעיירה זו, שרוב יהודיה היו בני תורה ואברכיה הצעירים מילאו את בית-המדרש קול תורה שלמדו בשקידה. (מעיירה זו יצאו אחדים שנתפסו להשכלה וקנו להם שם בתולדות הספרות העברית ותחית התרבות העברית החדישה. ביניהם: הסופר י. ח. ברנר , הסופר אורי ניסן גנסין והאמן-הסופר מנחם גנסין ממיסדי "הבימה" וראשוני שחקניה).
בהיותו בן עשר לקחו אביו עמו בעת ביקורו בארץ (הוא ביקר בארץ פעמים) והשאירו בבית אחיו ר' דב חביב-לובמן בראשון לציון, כדי שיתחנך בארץ ויכין את הקרקע להתנחלות כל המשפחה כאן. בן י"ג נכנס ללמוד חקלאות במקוה ישראל בהנהלתו של יוסף ניגו והיה בין התלמידים שהוצגו בפני אחד העם, בבית יהודה גור ובפני הרצל בעת ביקורו במקוה-ישראל לרגל ביקורו בארץ בשנת תרנ"ט לשם פגישה עם הקיסר וילהלם בירושלים. בבית-הספר שלטה השפה הצרפתית, אך הוא ועוד כמה תלמידים מבני חובבי ציון שמרו אמונים לעברית, בה דברו ביניהם ואף תרגמו ביניהם לעברית את השעורים העיוניים בחקלאות שלמדו בצרפתית. באותו זמן פירסם מפעם לפעם מאמרים על נושאים חקלאיים בירחון "האכר היהודי'' שהופיע בירושלים בדפוסו של בן יהודה בשנת תרנ"ז.
כשגמר בשנת תר"ס את לימודיו במקוה ישראל מצאתו ההנהלה ראוי להשתלמות נוספת ושלחה אותו ללמוד ולהתמחות בחוה ובית-ספר חקלאי "אור יהודה" ליד איזמיר, בטורקיה, שגם הוא היה שייך לחברת "כל ישראל חברים", ולשמש שם גם מורה לעברית. אולם האוירה הצרפתית, ששלטה גם שם, ובלי משען של בסיסים עבריים כמו שהיו במושבות ארצנו, העיקה עליו והוא ציפה להזדמנות שיוכל להשתחרר משם ולשוב ארצה מבלי לקפח את עתידו. הזדמנות זו נמצאה לו כשנוסדה בארץ חברת "כרמל מזרחי" להפצת היינות והמשקאות מיקבי ראשון לציון וזכרון יעקב. אז חזר ארצה ונכנס לעבוד כפנקסן בשרות החברה בסניף חיפה (1902) ובמשך הזמן עלה בדרגה עד שנתמנה ב-1929 למנהל סניף החברה בתל-אביב, שהוא המרכז הגדול ביותר להפצת תוצרתה בארץ. השתתף בפעולות ובמאמצים של הישוב המתהוה וסייע בהרבה לכיבוש השוק ליבול הכרם העברי בעיר העברית. השתתף בחיים הצבוריים בענפים שונים, ובעיקר בפיתוח המוסד הכספי העממי "הלואה וחסכון" בתל-אביב, שהוא כיום חבר הנהלתו. מזמן לזמן מפרסם הוא בעיתונות מאמרים בבעיות מסחר וכלכלה.
פייבל וילנר
נולד בניסוויז, פלך מינסק, רוסיה, בשנת תר"מ (10.3.1880) לאביו ר' יעקב זאב , סוחר בר-אורין. למד בחדר ובישיבה וכשנתגלה בו כשרון אמנותי למד חריטה ופיסול.
בשנת תרנ"ז עלה ארצה עם הוריו והשתקעו זמנית בירושלים, כי אביו שאף להתישב על הקרקע במושבה ולהיות אכר, אך אביו נפטר לפני הגשימו את תכניתו והמשפחה נשארה בירושלים. בתרנ"ט