לשכנע את השליטים העריצים, שמעמסה כזו יש לחלק על כל בעלי המטעים שבמחוז, כיהודים כערבים. השליטים רגזו על דברי ההתנגדות ואסרו אותם, אך בסוף שחררום והתחשבו בטענתם.
כמוכתר היה אחראי, שבמושבה לא ינתן מקלט ל"זרים" (נתינים זרים ובני הארץ המשתמטים מהשרות בצבא, כי אכן הסתתרו רבים בפתח-תקוה, משום שהשרות בצבא הטורקי היה כרוך ליהודים בסכנת נפשות בגלל רעב, זוהמה ומחלות ללא טיפול רפואי הוגן).
כשנמסרה לו הפקודה להסגיר את ה"זרים" הצהיר רשמית, שאין כאלה במושבה, ואחרי שנתפסו אחדים והודו שהיו בפתח-תקוה נאסר ונמסר למשפט צבאי. אחרי השתדלות מרובה שוחרר, אך הודח מהמשרה המסוכנת. אז נעזר בקשריו ונתמנה לקבלן ממשלתי להספקת עצים לצבא הטורקי (להסקת הרכבות הצבאיות, כי פחמים לא יכלה הממשלה להביא מארצות-חוץ בגלל ההסגר הימי), ובעסק זה שוב עלה בידו להציל יהודים רבים, בתור פועלים עובדים במאמץ-המלחמה, מהשרות בצבא.
אחרי המלחמה השתמש בקשריו עם נכבדי הערבים ועזר לגאול שטחי קרקע רבים, אך עושר לא עשה בעסקים אלה.
יזם להקים מרכז מסחרי על אדמתו בפתח-תקוה, אך לא עלה בידו.
בשנותיו האחרונות היה חולה, אך הוסיף להתהלך ונשא את יסוריו בדממה והמשיך לעזור לזולתו בשקט ובענוה כדרכו.
נפטר בפתח-תקוה, כ"ח אלול תש"ד (17.9.44) צאצאיו: יוסף (עו"ד, במשרד התובע הכללי), אמנון ותמרה .
מאיר פראנק
נולד ביפו, בשנת תרל"ה (1875), לאביו אריה ליב יוחנן (שהיה השומר הראשון במקוה ישראל, נפטר ביפו, כ' חשון תרנ"ט) ולאמו שרה , שעלו ארצה בשנת תרכ"א.
קיבל חינוך מסורתי ואח"כ למד מלאכת מסגרות ועבודות ברזל אצל שמואל שטיינגרד .
נשא לאשה את חוה בת צבי קניגסברג מירושלים (נפטרה בתל-אביב, י' טבת תש"א).
היה מראשוני המתישבים בשכונת נוה צדק. השתתף במלאכת כפיו בעבודות הברזל בבניני השכונות העבריות של יפו ובמושבות. חינך פועלים רבים במקצוע המסגרות.
במלחמת-העולם הראשונה גויס לצבא הטורקי ונשלח לעבוד במקצועו לצרכי הצבא בעיר אדאליה שבאנטוליה, ואחרי תום המלחמה חזר ארצה והמשיך לעבוד במקצועו. היה מתפרנס כל ימיו מיגיע כפיו.
נפטר בתל-אביב, י"ט אדר תש"ה. צאצאיו: צבי (סוחר ידוע בתל-אביב), ישראל (ז"ל), יהושע (ז"ל), אריה, אברהם (ז"ל), מינה אשת הרצל לוצקי (פתח-תקוה), דניאל, אסתר אשת סימון פרנק (אוסטרליה), רחל אשת משה רייכנודל וישראל (ע"ש האח השני שנפטר).
הרב יוסף חי פאניז'יל
נולד בירושלים, י"ז טבת תרמ"ג (1883), לאביו הרב אליהו משה , גדול בתורה, בחסידות ובעסקנות צבורית, ולאמו שרה ג'וליה ממשפחת רבנים לבית עייאש, מצאצאי רבי יוסף אלבו בעל "העיקרים". למד בת"ת הספרדים ובבית-המדרש "דורש-ציון", בו למד גם אביו ובו הורה אבי-אביו הרב יהודה . השתלם בתלמוד ובמפרשיו בישיבת "תפארת ירושלים", בה לימדו גם מעט ערבית וטורקית. המשיך ללמוד בישיבת ר' מנחם שם טוב הכהן, בה למד אז גם אביו ועוד רבים מגדולי-התורה הספרדים, שקד על לימודיו והגיע לידיעה רבה בש"ס ופוסקים. רצה להשתלם גם בלימודי חול, ורק בקושי הרשה לו אביו ללמוד טורקית וערבית, לשונות המדינה, אך בהיות אביו מבלה רוב