נפטר בתל-אביב, כ"א טבת תרצ"ח (25.12.37) ונקבר בבית-העלמין הישן.
הניח אחריו 5 בנים יושתי בנות: חנה , הנשואה להנרי צימרמן בחיפה, ורחל, הנשואה לאבנר בן שלום רבינוביץ ממיסדי חדרה.
יעקב סמסונוב
נולד בהומל, רוסיה, בשנת תרמ"ב (1882), לאביו ר' אריה ליב , ממיסדי חדרה. קיבל חינוך ומסורתי ב"חדר" בהומל.
בן תשע עלה ארצה עם הוריו וחמשת אחיו בתרנ"א והשתכנו ב"חאן" של חדרה. המשיך ללמוד ב"חדר" שהיה באותו בנין היסטורי. עזר להוריו בחקלאות. נשא לאשה את רחל לבית רבינוביץ . ניהל את משקו והיה מוכתר חדרה במשך שנים רבות. הצליח ליצור יחסים טובים עם ערביי הסביבה ועם אנשי השלטון הטורקי, וגם בני מושבות אחרות נהנו מעזרתו הודות לקשריו אלה.
סייע בהרבה ברכישת הקרקעות מזרחית-דרומית לחדרה. על מקצת השטח הוקם בפר ברנדייס והשאר מהוה את גוש זיתה בשטח המורחב של המושבה.
כן היה המתווך בגאולת אדמת כרכור.
היה מסור לעבודתו בשרות הצבור ופעל למען יחסי ידידות ושלום עם השכנים הערבים. נפטר בחדרה, א' סיון תרצ"א.
הניח אחריו בן, אריה , ושתי בנות נשואות.
רבינו דוד מלמד
נולד בחברון, בשנת תר"ז (1847), לאביו יהודה, שהיה שד"ר מטעם כוללות הספרדים שבחברון ונפטר במסעו האחרון בגיברלטאר (גם שני אחיו, נפתלי ומשה, היו שד"רים ונפטרו במסעותיהם בחו"ל).
קיבל חינוך מסורתי בתלמוד-תורה של העדה הספרדית וכשגדל יצא גם הוא בשליחות הכוללות לקהלות ה"מערב" (אלג'יר ומארוקו). אח"כ חדל מהגדודים בארצות נכר וביסס לו פרנסה קבועה בחברון בעסק חלפנות. יסד שם טחנה לקמח, שבתחילה הונעה בכח בהמות-עבודה ובתרנ"ב החליף את הבהמות במכונת-קיטור שהביא (הראשונה בחברון) והצליח לשכנע את הערבים תושבי העיר והסביבה, שגם קמח הנטחן בכח המכונה טוב לאפית לחם. היה חרוץ בעבודתו ומסור לעניני הכלל.
לרגל מחלתו בא להתרפא ביפו, בה ישב בנו חיים יהודה, שהיה אז מנהל עבודה בביתהחרושת למכונות ויציקה של ליאון שטיין, ונפטר ביפו, א' אדר תרע"א.
אברהם דוב חביב (לובמן)
נולד בט' סיון תרכ"ד (1864) בכפר הריצובה (ע"י אורשה, פלך מוהילב ברוסיה הלבנה, כפר מהכפרים של אכרים יהודים, שנוסדו בפקודת הצאר ניקולאי הראשון בנסותו להפוך את היהודים לעובדי-אדמה), לאביו ר' יהודה ליב גדליהו הכהן לובמן , שוחט וסוחר, ששלשלת יחוסו הגיעה עד ר' יהודה ליאונטין (משפחת ז. ד. ליבונטין), שהיה, לפי המסורת, רבו של רבנו תם, ולאמו שרה בת ר' שמואל גרונם הלוי, מצאצאי הרב יום טוב הלר בעל "תוספות יום-טוב" על משניות.
למד ב"חדר" לפי נוסח חסידי חב"ד בעיירה בפלך סמולנסק שהוריו עברו לגור בה. משנתפס להשכלה נשלח ללמוד אצל אחי סבתו ר' ארצ'ה לוין , רב בעיירה קטנה, כדי להוציא ממוחו את החכמות החיצוניות. משנתבגר נסע למוסקבה ואמר להתכונן לכניסה לאוניברסיטה.
בפרוע פרעות ביהודים ברוסיה בשנת תרמ"ב, החליט יחד עם בן-דודו מרדכי לובמן לעלות לארץישראל.
כשנה וחצי עבד כפקיד-מפקח על בנין מסילתברזל בחרקוב ואחר-כך כפקיד אצל סוחר-יערות. אך כשעלה ארצה מרדכי בן-דודו, זנח את משרתו הטובה ובא גם הוא בראשית שנת תרמ"ה, קיבל אדמה, מחובבי ציון החרקובים, בפתח-תקוה והתיישב עם מרדכי