חנה טרגר (ברנט)
נולדה בלונדון בשנת תר"ל (1870) לאביה העסקן ר' זרח ברנט, ממיסדי פתח-תקוה וברה שלום, ולאמה רחל-לאה בת ר' יצחק הכהן.
בפעם הראשונה באה לארץ יחד עם הוריה בהיותה כבת שנתיים, בכ' מרחשון תרל"ב. מיד נתנסתה בטלטולי-הדרכים של הימים ההם ועשתה את הדרך מיפו לירושלים כשהיא רכובה על גבי פרד וקשורה לאוכף, מאז עליתו של אביה עברו עליו משברים שונים, שבגללם הוכרח לעזוב זמנית את הארץ. בשבט תרל"ז חזר עם בני משפחתו ובתרל"ח התישב בפתחתקוה, שהיה מראשוני גואלי אדמתה וממיסדיה. כאן עברו עליהם כל התלאות והסבל שהיו מנת חלקם של חלוצי הישוב. בתרע"ז נאלץ אביה שוב לצאת לגולה ולקח עמו את בני-משפחתו. מאז התגוררה בלונדון. תחילה היתה אחות רחמניה ואח"כ השתלמה והיתה מיילדת. בימי זרם פליטי הפרעות ברוסיה הרבתה לדאוג לאלה מהם שנקלעו ללונדון. פליטים חולים היו נאספים לביה"ח של המיסיון, אולם למראה הנסיונות להעבירם על דתם באה לידי הכרת הצורך בטיפול רפואי יהודי. היא ביקרה אצל הבארון רוטשילד והלורד צוילינגר וכתוצאה ממאמציה נוסד בית-חולים ארעי, ששימש אח"כ יסוד לבית-החולים היהודי הגדול "לונדון ג'ואיש הוספיטל".
נישאה לחימאי טרגר, ממציא הטרמוס, וחזרה לארץ להשתקע.
התקופה רבת ההוד של בוני הישוב ומפריחי השממות שבמחיצתם חיתה וסבלה בשנים הקשות ביותר, השאירה בה רשמים עמוקים ואת רשמיה אלד, העלתה על הנייר. כתבה חמשה ספרים באנגלית, המגוללים את עלילת השיבה למולדת. ספריה אלה עוררו הד רב והיא זכתה לדברי-תהילה מגדולי עמנו. מכס נורדאו כתב אליה: "לנו דבריך הם יותר מספרות, הלא הם ניצני גילוייו של רוח הדור החדש. את הנך לנוער העברי מה שהיה ברט הרט לראשוני החלוצים בקליפורניה". לואי ברנדס כתב: "את הוספת פואימה מו דרנית על תורת ארץ ציון התנ"כית שלא תסולא בפז. את לקחת עובדות היסטוריות יבשות ומילאת אותן רוח-חיים". ישראל זנגוויל כתב: "הבקורת הטובה ביותר שיכולת לצפות - כלולה בהתלהבות של ילדי מספריך. לעבודותיו יש ערך מיוחד כחומר לדברי ימי ישראל". לא זכתה שספריה יתורגמו לעברית.
נפטרה בתל-אביב, בא' אלול תש"ג ונקברה בביתהקברות בנחלת יצחק.
בתה שרה , שאף היא היתה אחות רחמניה, נפטרה בדמי עלומיה בלונדון.
ד"ר אהרן בארט
נולד בברלין, ה' ניסן תר"ן (26.3.1890) לאביו פרופ' יעקב בארט , שהיה מרצה למדעי המזרח וללשונות השמיות באוניברסיטת ברלין ודוצנט לעברית ולתנ"ך בבית-המדרש לרבנים של הילדסהיימר בברלין, ולאמו מרת רוזה, בת הרב עזריאל הילדסהיימר , שפעל רבות למען ישוב ארץ-ישראל עוד לפני פעולת אגודת "חובבי ציון" ולאות הכרה בחרה זו בו בועידתה בקאטוביץ כחבר-כבוד.
סיים גימנסיה בברלין ואח"כ למד משפטים באוניברסיטאות ברלין והיידלברג וב-1911 הוסמך לד"ר למשפטים; המשיך בהתאמנותו כ"רפרנדאר" (פקיד מתאמן) בבתי-משפט ואצל עורכי-דין, החל מ-1916 היה עורך-דין בברלין ומ-1927 גם נוטריון, התמחה במדעי הכלכלה ושימש חבר ההנהלה בבית-החרושת הירש-קופר ויועץ משפטי בבנק הגדול "דארמשטדטר נאציונל-באנק" ובכמה חברות ובנקים אחרים. נשא לאשה את פאולה בת לודויג ורטנברג.
את חינוכו ביהדות קיבל בבית-הספר של "עדת ישראל" בברלין, בשיעורים והרצאות בבית-המדרש לרבנים של אבי-אמו, ואח"כ בשיעורים פרטיים אצל ר' זלמן-ברוך ראבינקוף, תלמיד-חכם גדול מליטא, שהשתלם בגרמניה בהיסטוריה, פילוסופיה ומשפטים. בא לציונות בהשפעת הצייר והעסקן הצבורי הרמן שטרוק וממנו קנה ב-1907 את השקל הראשון בכסף הראשון