ב-1893 עלה לארץ עם בנו בכורו מרדכי וכעבור זמן קצר הביא אליו את אשתו (רחל, בת ר' צבי הלוי לוי), שלשת ילדיו ואמו. בארכיוני גדרה נזכר שמו עוד לפני עליתו, וכאשר ניתן רשיון ב-1888 להקים בתים במושבה היה שמו ברשימה.
מיום בואו לגדרה התמסר לתורה ולעבודה גם יחד והיה לדוגמה של תורני איש-האדמה. לא הפסיק ממשנתו גם בטפלו בבהמות ברפת. שאף לשיפור החקלאות ע"י שימוש במכונות. היה מראשוני החולמים על התישבות עברית בנגב הרחוק.
בשעות הפנאי עסק בחידושי-תורה והערותיו דשומות בשולי ספרים רבים. את ילדיו לא מסר לבית הספר, כי חלק על תכניתו החילונית, ולימדם בעצמו.
הגה תכנית לרכישת אדמת הכפר הערבי יבנה לשם ייסוד ישיבה גדולה לזכר יבנה וחכמיה ואף לרכישת הכותל המערבי.
עמל במשך כארבעים שנה בחיבור קונקורדנציה, לתורה שבעל-פה. בא בענין זה בקשרים עם חוקרים, סופרים ונדיבים, ביניהם אחד-העם ואלכסנדר אהרנסון, אך לא זכה לראות את חיבורו בדפוס. חתנו העשיר ר' יעקב רמברג מוורשה כבר הקציב לו סכום ראשון להוצאת משניות, אך לפתע נתערער מצב עסקיו והענין נתבטל.
בשנותיו האחרונות ישב בחיפה אצל בנו הצעיר חיים עובדיה, ששימש פקיד ראשי בבנק אפ"ק שם.
נפטר בחיפה בט"ו טבת תרצ"ג והובא לקבורה בגדרה.
צאצאיו: שושנה, מרדכי, משה, חיים-עובדיה (מנהל סניף אפ"ב ברחובות). אתת מנכדותיו היא אשת הסופר ד"ר זאב פון ויזל.
חנינא קרצ'בסקי
בן יצחק , נולד בעיירה פטרובקה (פלך בסרביה) בשנת תרל"ז (1877). את חנוכו קבל בתלמוד-תורה. עוד בילדותו הצטיין בקול נעים ובטביעת אוזן מוסיקלית דקה. עבר לקישינוב ומכאן לחרסון וכאן נשאר זמן רב ולמד תורת המוסיקה מפי מנצח המקהלה.
בשנת העשרים ושתים לחייו נסע לוורשא, עמד שם למבחן וקבל תואר של מנצח על תזמורת ומקהלה.
בשנת תרס"ח עלה לא"י וכאן התחילה עצם עבודתו.
זמן קצר לאחר בואו התחיל ללמד שיר וזמר ב"בית הספר לבנות" ובגמנסיה "הרצליה" ואח"כ בבית המדרש למורות ע"ש לוינסקי. המציא שטות חדשות בהוראת המוסיקה והשירה, שנשאו פרי ונתחבבו על תלמידיו הרבים לא רק בתל-אביב ויפו, אלא בכל הארץ וגם מחוצה לה.
חבר מנגינות רבות לתפילות, שירי עם ושירי ילדים הנפוצות מאד.
הורה בשעורי הקיץ מטעם הסתדרות המורים. גולת הכותרת של פעולתו היתה המקהלה הגדולה בת מאתים איש, שערכה קונצרטים בת"א ובירושלים והשתתפה בפתיחת האוניברסיטה העברית בירושלים.
הכנים רוח חיים בחיי ה"מכבי" ביפו-תל-אביב. הוציא לאור ספר קומפוזיציות "צלילי חנינא". לרגל אכזבה בחיים, אבד עצמו לדעת ביום ג' טבת תרפ"ו ונקבר בבית הקברות הישן בתל-אביב.
משה אריה כהנא
נולד בקאלוואריה, פלך סובלק (פולין), ב' אב תקע"ד (1814), לאביו ר' חיים , שהיה תלמיד-חכם, עשיר בעל משרפות יי"ש, פרנס העדה ועוסק בצרכי צבור (עליו מסופר, שבזמן ביקור הקיסר ניקולאי הראשון בעיר הציג לפניו הגוברנטור של סובלק את רב הקהלה ר' לייב שפירא (אבי הרב ר' רפאל שפירא מוולוז'ין) כראש עדת היהודים בעיר ואת ר' חיים כהנא בחכם היהודים בעיר). קבל חנוך מסורתי. היה תלמיד-חכם מופלג, הרביץ תורה ברבים והעמיד תלמידים לתורה. בעל-בית עשיר, פרנס העדה, עסקן ושתדלן לפני השלטונות הרוסיים. לרגל הופעותיו המרובות אצל השלטונות סידר לו פאה נכרית שלא יצטרך להתהלך בגילויראש. כשנודע לגוברנטור, שהוא עושה כך מטעמים דתיים, התיר לו לבוא לפניו בכיסוי-ראש, אך הוא לא הסכים לכך מפני כבודה של מלכות. משום שקידתו