החברות לגדוד-עזר של נשים, אלא שאפילו התנדבות הגברים נתקבלה בקשיים גדולים על-ידי המפקדה הבריטית.
אחרי המלחמה, ב-1919, נישאה ליצחק בן-צבי, חברה ביסוד המפלגה ובהנהגתה ובפעולותיה, שבראשית המלחמה גורש מן הארץ בתור "נתין האויב" וחזר ארצה בתור חייל מתנדב בגדוד העברי מאמריקה. באותה שנה השתתפה ביסוד המפלגה החדשה "אחדות העבודה", שירשה בארץ את מקום "פועלי ציון" והותאמה לתנאי הארץ. התמסרה לארגון הפועלות ולהנהגת תנועתן והמשיכה בכך במשך עשרות שנים. ב-1920 יסדה מטעם מועצת הפועלות את המשתלה ליעור ליד תלפיות, ירושלים, כדי להכין שתילים ליעור הרי יהודה ולהכשיר את הנוער לחקלאות בירושלים. התגברה על קשיי הטבע (סלעים צחיחים, חוסר מים ועוד) ופיתחה את המפעל עד כי ב-1928 היה למשק פועלות וב-1933 לחות-לימוד לנערות.
השתתפה בקונגרסים הציוניים (נוסף על הקונגרס השביעי, כנ"ל) התשיעי בהאמבורג (1909), ה-15, בוינה (1925) וה-19 בציריך (1935) כשליחת התנועה מארץישראל. השתתפה מטעם תנועת העבודה בועידת האינטר נציונל המקצועי הסוציאליסטי ובועידת הפועלות הבינלאומית (שתיהן בפאריס, 1926). ב-1927 ביקרה בשליחות תנועת הפועלות בארצות-הברית, שם ארגנה את ליגת החברות למען ארץ-ישראל העובדת וליגת נשים להקמת בתי חלוצות בארץ - מפעל שהתחילה בתעמולה למענו עוד ב-1924. ב-1943 ביקרה מטעם תנועת הפועלות בסוריה ובלבנון והעלתה משם בנות להכשרה בחוות הלימוד ובמשקי הפועלות.
יצגה את צבור הפועלים באספות הנבחרים א'-ג'. השתתפה ביסוד הסתדרות העובדים הכללית ומוסדותיה ובהנהגתם.
פרסמה מאמרים פובליציסטיים בעתון "אחדות" וחוברות בשאלות מדיניות בהוצאת "אחדות" בשנות 1908-10ובן מאמרים ורשימות על עליות על הקרקע, על דמויות העליה החדשה ורשמי מולדת ב"דבר", "דבר הפועלת", "העולם" ועוד.
יעקב שלוש
נולד ביפו בניסן תר"מ (17.4.1880) לאביו ר' אהרן שלוש , מראשוני הישוב העברי ביפו וממיסדי שכונת נוה צדק. אחרי קבלו חינוך עברי מסורתי בבית אביו השתלם בבירות במדעי המסחר ובידיעת הספרות הערבית ומדעי המזרח, נשא לאשה את פרלה בת שלמה ברוך מירושלים (נפטרה בתל-אביב, ט' תמוז תש"ד 30.6.44).
כשנוסד בנק אפ"ק ביפו באוגוסט 1903 נתמנה לגזבר ואחר-כך לחבר ההנהלה ושרת את הבנק במשך 41 שנים, עד יומו האחרון. בשרותו בבנק הביא תועלת רבת ערך בידיעותיו בשפות, בהתמצאותו בתוהו -ובוהו של עשרות מיני מטבעות שהיו להם מהלכים בארץ בימי השלטון הטורקי ובקפיצות-הקדחת של העליות והירידות בערכם. כן סייע בהרבה להתפתחות הכלכלית של הישוב בתפקידו כחבר הנהלת הבנק.
בתקופת מלחמת-העולם הראשונה, כאשר הטיל השלטון הטורקי הצבאי איסור על פעולות הבנק, הצליח לא רק לשמור את כספי הבנק בשלמות עד סוף המלחמה, אלא גם לסייע לחקלאים באשראי מכספי הבנק שפעל במחתרת, וביחוד כשהיו זקןקים לכסף להוצאות המלחמה בארבה. ואכן הרגישו אנשי השלטון, שהתיחסו באיבה לישוב העברי, בחשיבותו של יעקב שלוש כאחד מעמודי-התוך של הישוב, ולכן רדפוהו וגרשוהו לדמשק ואף כלאוהו כאסיר פוליטי.
אחרי המלחמה המשיך בפעולתו הכלכלית והצבורית במוסדות חברתיים, וצבוריים. היה המפקח הראשון על רשת גני הילדים בארץ, ממיסדי "אחוזת בית" שהניחה את היסוד לעיר תל-אביב, חבר הועדה הפוליטית ליד ההנהלה הציונית (ובתפקיד זה עזר הרבה לישוב סכסוכים בין המתישבים העברים ובין שכניהם הערבים), נציג העדה הספרדית באספת הנב