ד"ר משה ואלאך
נולד בקלן, גרמניה, כ' טבת תרכ"ז (28.12.1866), לאביו יוסף , סוחר משכיל ואדוק כאחד. קיבל חינוך יהודי בביה''ס של הקהלה החרדית וכללי בגימנסיה ממשלתית. למד רפואה באוניברסיטאות בברלין ובווירצבורג ובשנת 1889 הוכתר בתואר דוקטור לרפואה.
ביום ג' טבת תרנ"א הגיע ירושלימה מטעם הועד הפראנקפורטי לתמיכה ביהודי ארץ-ישראל ומטעם המרכז האמסטרדאמי של כולל הו"ד (הולנד וגרמניה). (חדשים אחדים לפני כן בא מגרמניה גם הד"ר פויכטוואנגר מטעם הועד "למען ציון". הד"ר פ. בעל בשכונות החדשות והד"ר ואלאך החל את פעולתו בעיר העתיקה). הנהיג סדרים מתוקנים במתן העזרה הרפואית לעניים בחינם ולבינונים במחירים זולים, ובמקרים רבים אף סיפק לחולים עניים תרופות ומזון מבריא על חשבונו. גם שרי השלטון פנו אליו במקרי מחלה, ומאחר שנתחבב עליהם השתמש בקשריו עמהם לבטל גזירות, למנוע רדיפות ונגישות על יהודים. שימש נציג כולל אמסטרדאם בעניני עזרה לנצרכים. נתמנה לרופא בבית-החולים "ביקור חולים", אך לא וויתר על שאיפתו להקים בירושלים ביתחולים משוכלל וחדיש לפי המלה האחרונה של המדע.
בתרנ"ו ערך מסע בערי גרמניה והצליח לאסוף סכום גדול. בשובו ירושלימה הרכיב לשם ביצוע המפעל ועד שחבריו היו הרב יוסף חיים זוננפלד, ר' משה יצחק גולושמיד ור' משה ויטנברג. הם קנו מגרש גדול ברחוב יפו, שהיה אז רחוק מטבור העיר ולאחר שנים אחדות נשלמה מלאכת בנין בית-החולים "שערי צדק" (הנקרא עד היום בפי בני הישוב הישן "בית-החולים של ד"ר ואלאך"), שהפליא בהידורו הרב את בני ירושלים, שקודם לכן היו רגילים לראות הידור חיצוני בזה רק במוסדות הנוצרים, והוסיף פאר וכבוד ליהודים.
כשביקר הקיסר וילהלם בירושלים בנובמבר 1898 העניק לד"ר ואלאך את התואר "יועץ רפואי". גם עם הד"ר הרצל נפגש הד"ר ואלאך בעת ביקורו בירושלים.
במלחמת-העולם הראשונה הצליח הד"ר ואלאך, תודות לקשריו הטובים עם אנשי השלטון הטורקי ועם אנשי המפקדה הגרמנית, להציל את מוסדו מהחרמה לצרכי הצבא ואף קיבל מהשלטונות חמרי רפואה לעזרת החולים האזרחיים. אז הגדיל לעשות בעזרתו לנפגעי המחלות והמגפות ולנפוחי-כפן, וכן בהשתדלותו במקרים רבים מאד להשגת חנינות והנחות ושחרורים מגזירות ומרדיפות. (פעם נדונו כמה צעירים לומדי--תורה לעבודת פרך, ובהשתדלותו נשלחו לעבוד בגן של בית-החולים שלו לכל תקופת ענשם, ובמשך שעות אחדות ביום העסיק אותם בלימודי גמרא בביתהכנסת של המוסד וסיפק להם מזון). בחדרו שבמוסד נערך הטקס ההיסטורי של מסירת העיר לידי הצבא הבריטי בערב חנוכה תרע"ח.
את דירתו קבע בחצר המוסד, כדי שיהיה קרוב לחולים יומם ולילה, וקיים קשרים עם חידושי המדע הרפואי ושקד תמיד על שיפור הציוד ושיטות הריפוי. התענין תמיד בכל צרכי המוסד, חינך בו אחיות, מל את הילדים שנולדו בו ושקד על מעשי עזרה וחסד גם מחוץ למקצועו ולתפקידו. אחרי מלחמת-העולם הואשונה הצטרף לעדה החרדית הנבדלת מכנסת ישראל, ואם כי דבר זה לא היה לרצון לרוב הצבור של הישוב החדש, בכל זאת הוא נהנה עד היום מהוקרה כללית שהוא ראוי לה באמת בשל מעשיו הטובים ובמלאות לו 70 ו-75 שנה ברכוהו מוסדות ואישים רבים.
גבריאל גראד
נולד בעיירה ריטובה (ליטא). כ"ב תמוז תר"ן (22.7.1890), לאביו ר' זאב צבי, סוחר עשיר, משכיל ובעל-צדקה, בן הרב ר' יואל ונכד הרב ר' ברוך-בנדט מריטובה. למד ב"חדר", בישיבה ובבית-הספר העירוני הרוסי. בשנות 1907-09למד בקונסרבטוריון הממלכתי הרוסי ביקטרינוסלאב (כיום: דניפרופטרובסק) נגינת כנור ופסנתר וקומפוזיציה וגמר בהצטיינות יחד עם קורס הגימנסיה. בשנות 1909-14למד בבית-הספר הג