לעבור לפני התיבה בימים נוראים. חיבב ואסף ספרים יקרי מציאות.
במלחמת-העולם הראשונה גורש עם כל יהודי יפו ות"א בז' ניסן תרע"ז לפתח-תקוה, וכשיצא מפתח-תקוה אחרי הפסח עם המגורשים, אמר: "מי יודע לאן אני מוביל את עצמותי" ואחרי ימים אחדים, ביום ג' אייר תרע"ז, נפטר בדרך נדודיו במרחביה ושם נקבר.
צאצאיו: שרה גיטל אשת המנוח אהרן בהגר"א ; רחל אשת המנוח משה ליב שפירא; אהרן יעקב (חבר הנהלת אפ"ב ת"א); חיים ליב (גזבר אפ"ב ירושלים).
אייזיק רמבה
נולד בקולנה, פלך לומזה (פולין) בא' כסלו תרס"ח (23.12.1907) לאביו זאב (היה ראש-העיד היהודי היחיד בפולין במשך כמה שנים, מייסד ויו"ר הסתדרות "מזרחי" בעירו, יו"ר הקהילה היהודית ושופט-משנה בביה"ד העירוני, בר-אורין ומוסמך להוראה, הרצה ערב-ערב, אף בת קופת כהונתו כראש העיר, שעור בתלמוד בחברה ש"ס המקומית, עלה לארץ ישראל ב-1935 והרצה בתלמיד ב"היכל התלמוד" בתל-אביב, נפטר בתל-אביב בכ"ט אדר תרצ"ט ונקבר בבית- העלמין החדש בנחלת יצחק) ולאמו פסיה לבית פקרביץ (נפטרה ב-כ"ג בניסן תש"ז בתל-אביב ונקברה בבית העלמין בנחלת יצחק).
למד בילדותו ב"חדר מתוקן" ואח"כ עבר לגימנסיה, אבל המשיך ללמוד עברית ושמע שעורים בגמרא מפי אביו. למד את מדעי החברה והפוליטיקה באוניברסיטת וורשה ומשפטים באונברסיטי קוליג' בלונדון.
עד שנת 1934 חי בפולין והיה שם נציב תנועת בית"ר שמנתה אז כ-50 אלף חברים. משנת 1935 עד פרוץ מלחמת העולם השניה שימש כמזכירו הפרטי של זאב ז'בוטינסקי בפאריס ובלונדון וליווה אותו במסעותיו על פני מדינות אירופה בקשר עם תכנית האבקואציה של יהדות הגולה לארץ ישראל.
ב-1935 נבחר כחבר לשלטון בית"ר (ההנהלה העול מית של ברית הנוער ע"ש יוסף תרומפלדור) וכיהן כמנהל המחלקה לתרבות בבית"ר העולמית עד 1940. בשנים 1946/43 היה המזכיר הראשי של בית"ר העולמית.
ביקר בארץ בשנים 1932 ו-1936 ובא להשתקע ב-1940.
היה ציר לקונגרס הציוני הי"ח בפראג ב-1933 ולקונגרס הכ"ב בבאזל ב-1946, לאחר שהרביזיוניסטים חזרו אל ההסתדרות הציונית. כן השתתף בכל הועידות העולמיות של הצה"ר החל משנת 1930 ובכנוסים העולמיים של בית"ר.
ערך בפולין את השבועון "המדינה" בעברית ובאידיש, את הירחון החינוכי "מדריך בית"ר" והשתתף בשבועונים הרביזיוניסטיים "אונזער וועג" ו"די וועלט" בעריכתו של אורי צבי גרינברג. בלונדון ערך את הירחון האידיאולוגי-ספרותי לבית"ר "מצודה", היה הסופר הלונדוני של העתונים היומיים "דער מאמענט" בוורשה, "הירדן" בתל-אביב, ה"מאמענט" בקובנה והשתתף בכל כתבי העת של הצה"ר בתפוצות בלשונות שונות.
ספריו: א) במחיצתו של ז'בוטינסקי, הופיע ב-1942; ב) ז'בוטינסקי לעולם ולעמו, הופיע ב-1944; ג) ז'בוטינסקי בכלא, הופיע בקיץ 1947; ד) ",Palestina in Devenire (ארץ ישראל בהתהוותה) שהופיע בלשון רומנית ב-1940; ה) "אהבת מולדת" (מבחר סיפורים מספרות העולם על ילדים גבורים). תרגם לאידיש את "ירושלים מחכה" לד"ר י. ה. ייבין.
בקיץ 1946 יצא בשליחות הצ"ח לדרום-אפריקה וביקר באפריקה הדרומית, ברודזיה הצפונית והדרומית ובקונגו הבלגית.
כעת הוא עורכו של העתון היומי "המשקיף" בתלאביב, חבר הנהלת מרכז הצה"ר בארץ ישראל וחבר מועצת שוחרי האוניברסיטה.
ב-1943 נשא את שושנה לבית הררית. בתו: מאירה.
הרב לוי יצחק סלונים (ר' לוי-איצ'ה)
נולד בשקלוב (רוסיה הלבנה) בשנת תקצ"ג (1833), לאביו הרב יעקב (כולי) סלונים ולאמו מנוחה רחל בת "האדמו"ר האמצעי" ר' דובער בן הרב שניאור זלמן בעל ה"תניא" מליובאוויטש.
בשנת תר"ה עלה ארצה עם הוריו שבאו לפי המלצת גיסם הרב מנחם מנדיל בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש, בקשר לפעולותיו למען חיזוק הישוב החבד"י בחברון, שנוסד בפקודת "האדמו"ר האמצעי". למד ב"חדר" ובישיבה של חסידי חב"ד.
בשנת תר"ח נשא לאשה את טריינא נעכא בת ר' משה שמרלינג, שעלה ארצה לחברון עם הוריו ועם אשתו במלאות שבוע ימים לנשואיהם - בפקודת "האדמו"ר האמצעי", ואחד מבניו של משה היה ר' חיים שמרלינג , מחלוצי המסחר ואבות הישוב העברי ביפו.
עסק והצליח במסחר, אך את רוב זמנו הקדיש ללימוד תורה וחסידות והיה חביב ומכובד על כל