צאצאיו בארץ-ישראל: עמנואל, נעמי אשת יעקב מאירי, אביגיל, אשר. אחותו דבורה היא אשת שמעון בן-צבי , יו"ר מועצת גבעתים, ואחיו מתתיהו אריאלי הוא מנהל מחלקת ההתישבות של התאחדות האכרים.
משה שכטר
נולד בחרסון, דרום-רוסיה, בשנת תרל"ג (12.8.1873) לאביו יעקב ולאמו שרה . קיבל חינוך יהודי מסורתי ולמד גם בבית-ספר למסחר. הצטרף לתנועת חיבתציון ולציונות.
בשנת תרנ"ה נשא לאשה את גולדה בת אהרן וחוה לובושיץ. התישב באודיסה ועסק בסחר-תבואות.
בתרס"ו חיסל את עסקו ורכושו, עלה ארצה ביום י"ג ניסן תרס"ו עם אשתו ובנותיו הקטנות, התישב בגדרה. שם קנה את משק טרטקובסקי, הכניס בו שכלולים, העסיק בו פועלים עברים והדריך בעבודה החקלאית שהתמצא בה במהרה מתוך חיבה וכשרון.
בגלל סיבות משפחתיות הוכרח לעזוב את גדרה לאחר ארבע שנים, מכר את משקו לבומברג ועבר לתל-אביב, שהיתה אז בראשית בנינה. הצטרף לאגודת "אחוזת בית" ובנה בתל-אביב את הבית הראשון בן 2 קומות (ברחוב יהודה הלוי 15) והשתתף בפעילות בעניני הצבור ושכלול החיים בעיר החדשה. כאן עסק מאז בקבלנות-בנין והיה מראשוני הקבלנים בעיר. בנה בתים רבים בשכונת נוה צדק ובתל-אביב, העסיק פועלים עברים והדריכם והכניסם לכל ענפי עבודת הבנין. אחד הבנינים החשובים שהקים הוא בית-המדרש למורות ולגננות.
בתקופת מלחמת-העולם הראשונה היה גם הוא ומשפחתו בין המגורשים מהעיר, אך במקום לנדוד צפונה עלו לירושלים, וכך הצליחו להיות בין הראשונים שחזרו לתל-אביב תיכף לאחר כיבוש החלק הדרומי של הארץ.
השתתף ביסוד "הלואה וחסכון" ובנק אשראי.
נפטר בתל-אביב ונקבר בבית-העלמין הישן, ט"ו טבת תרצ"ח.
צאצאיו: מרים אשת הבקטריולוג התל-אביבי ד"ר אריה גולדברג; צלה (מנהלת גן-ילדים פרטי בתלאביב) ; יונה אשת ד"ר אברהם צליוק מחיפה.
יהודה ליב כהנסקי (מרגלית)
נולד בקורוסטישב, ליד ז'יטומיר, אוקראינה, בשנת תרל"ב (1872), לאביו אברהם מרגלית , מנהל בית-חרושת. לספירט. למד בחדר ובישיבה והיה חברו של ח. נ. ביאליק בבחרותו. היה פעיל בארגוני נוער ציוניים. אח"כ למד בבית-ספר לרופאי-שינים בפרנקפורט ע"נ מאין בגרמניה, ואחרי גמרו את לימודיו עבד שם כמה שנים במקצועו והיה בן-בית אצל הנדיבים לבית הירש. נשא לאשה את נחה בת יהושע מנדלבוים מירושלים. בעת מלחמת רוסיה-יאפאן 1904/5 היה ברוסיה וגויסלצבא ולאחר שנה יצא שוב לגרמניה והחליף את שםמשפחתו ממרגלית לכהנסקי . בתרס"ז עלה ארצה עם אשתו ורחל בתו, התישב בירושלים והיה מראשוני רופאי-השינים היהודים בעיר.
עם פרוץ מלחמת-העולם הראשונה גורש מצרימה כנתין רוסי ושרת באלכסנדריה כרופא-שינים אזרחי בצבא הבריטי והיה פעיל שם בועדים לעזרת גוליארץ-ישראל.
אחרי תום המלחמה חזר ירושלימה והמשיך בעבודתו והיה חבר פעיל בארגון בני-מקצועו. נתחבב על מכיריו במדותיו הטובות ובהיותו גר בשכנות מרכז המשטרה של העיר החדשה וחביב גם על אנשי המשטרה, היה עוזר לאנשים רבים להצילם מנגישות אדמיניסטרטיביות ולהקל עליהם את סידור עניניהם השונים במשטרה.
אם כי היתה לו עבודה לרוב לא עשה עושר, כי בחולים מדלת העם טיפל במחירים מינימליים וברבים