יחזקאל דנין ודוב רצ'קובסקי (פריזר) , והשתתף בפעולות לבנין המוסד ושכלולו. בתרע"ב נסע לדרוםאפריקה בשליחות לטובת התלמוד-תורה "שערי תורה" ולטובת בית-החולים "ביקור חולים" שבירושלים. בתרע"ו חזר משם, ובגלל המלחמה לא יכול להכנס לארץישראל. נשאר חדשים אחדים באלכסנדריה ומשם נסע ללונדון ושימש גובה לתלמוד תורה מקומי, שלימדו בו עברית בעברית. אח"כ נתמנה לשד''ר באנגליה מטעם "הועד הכללי כנסת ישראל" (איחוד כל כוללות האשכנזים בירושלים).
בתר''פ חזר ארצה, ולאחר כמה שנים נתמנה מטעם ועד קהלת תל-אביב יפו לנאמן ומשגיח בביתהמטבחים העירוני. בשנותיו האחרונות היה גבאי בתלמוד-תורה "שערי תורה" , שלימד בו לפנים, ופעל למען שכלול המוסד והעלאתו לרמה חינוכית של בית-ספר דתי כדרישות הזמן.
נפטר בתל-אביב, י"ז תמוז תש"ג, והובא לקבורה בירושלים. צאצאיו : שמעון, מנחם, יהושע זאב, צפורה אשת אריה פרנקנטל, נחמה אשת שמעון בנדל, צלה אשת מאיר מקייבסקי, אסתר אשת אלימלך קלינוב .
יהושע וואלפינזאהן
נולד בירושלים, בשנת תרי"א (1851), לאביו הרב ר' אברהם , מהעולים בעלית הפרושים של תלמידי הגר"א, שהיה בראשונה הדיין של עדת הפרושים בצפת לפני שעברו לירושלים.
בן שלש נתיתם מאביו וגדל בבית אחיו ר' זאב . למד בתלמוד-תורה ובישיבת "עץ חיים". אחיו ר' זאב התנגד לאכילת לחם חסד מכספי ה"חלוקה" ולכן שלח אותו לבירות ללמוד את מלאכת הרוקחות, וכהכנה לכך נבחן בהשכלה תיכונית כדי להתקבל במחלקת הרוקחות של האוניברסיטה.
אחרי שלש שנים חזר ירושלימה כרוקח מוסמך, ובכספי אחיו ר' זאב פתח בית-מרקחת ברחוב היהודים שבעיר העתיקה בקרבת חורבת רבי יהודה החסיד. זה היה בית-המרקחת הראשון ליהודים בירושלים, שהתנהל על-ידי רוקח מוסמך, ולאחר זמן שימש גם את ביתהחולים והמרפאה של "ביקור חולים". אולם באותו הזמן עדיין רבו המשתמשים ברופאים בלתי-מוסמכים ובתרופות שהוכנו בידיהם או בידי עוזריהם, וכך לא הספיקה לו הכנסת העסק לפרנסה, ולכן עבר למקצוע אחר. בכספי אחיו ר' זאב רכש בשותפות עם ר' יוסף רוזנטאל טחנת-רוח על הגבעה ליד שכונת ימין משה (שכונת מונטיפיורי הישנה). טחנה זו לא היתה משוכללת במדה הדרושה ולא תמיד הניעו אותה הרוחות בשעת הצורך, ולכן מכרו אותה ויסדו בעיר העתיקה, ליד בנין הסראיה הישנה, טחנה מונעת בכח סוסים.
אחרי מות האח הגדול ר' זאב בתרמ"ג עבר ר' יהושע ליפו ובנה בשוק אל דייר טחנה, מונעת בכח סוסים גם היא. זאת היתה הטחנה היהודית הראשונה ביפו, בה עבד שנים רבות והתפרנס ממנה.
נולדו לו ששה בנים וארבע בנות. את כל בניו חינך לתורה ולעבודה גופנית, בהתאם למסורת משפחת ואלפינזאהן. מחמת המשבר הכלכלי היגרו אחדים מבניו לדרום-אפריקה. אחד מהם צבר לו ממון רב וקנה פרדס גדול בפתח-תקוה על אדמת ה"חמרה" את הפרדס הזה ניהל ר' יהושע לעת זקנה והתישב בפתחתקוה.
נפטר בפתח תקוה ו' סיון (חג השבועות) תרפ"ד. צאצאיו: אברהם זאב, משה (בדרום אפריקה), יהודה (בדרום אפריקה), מאיר (בדרום אפריקה), מרדכי (פ"ת), גדליהו (דרום אפריקה), מינדל אשת חיים יוסף ביאלה, טובה אשת שלמה איצקוביץ, שינדל אשת נתן קריסטל וברכה אשת נחמיה ריכטר (דרום אפריקה)
יעקב מאיר לרינמן
נולד באוטיאן, פלך קובנה, ליטא, בשנת תר"ז (1847), לאביו הרב צבי הירש פרוש , רבה של הקהלה. בן תשע נתיתם מאביו, ואמו נשאה להרב ר' ליב זלמנס מגרודנה. אביו-חורגו אימצו לו לבן והדריכו וחינכו בתורה עד שנעשה תלמיד-חכם מופלג.