בן 17 נשא לאשה את הנדל דבורה בת ר' אליהו דוד רוזנבלום מבילסק, פלך גרודנה. עשר שנים סיפק לו חותנו את כל צרכיו בביתו, ואף החזיק לו למורהחבר את הרב ר' שלום , רבה של העיירה קלשצל, שישב וילמד אתו. אחרי עשר שנות לימוד והשתלמות בתורה יצא לחיי המעשה. עסק במסחר-יצוא של תבואות מרוסיה לגרמניה (לקניגסברג), במסחר יערות, בקבלנות לסלילת כבישים ובעסקי בנק והצליח בעסקיו.
בבילסק היה עמוד התווך בכל הפעולות לטובת הצבור והנהגתו, נדבן גדול, בעל עצה ישרה ונאמנה והיה נודע כעסקן צבורי מרכזי בכל פלכי גרודנה, וילנה ומינסק. היה מכובד אצל שר העיר והשופטים ושלטונות המחוז והפלך ואף בממשלה המרכזית שבעיר-הבירה ונתמנה לשופט מושבע ליד בית-הדין המחוזי. פעל רבות למען פדיון-שבויים והצלת יהודים מרדיפות ומנגישות על-ידי השלטונות. תוך טרדותיו המרובות בעסקיו הפרטיים, בעסקי הצבור ובפעולות לטובת יהודים היה קובע עתים לתורה ושאיפת חייו היתה להתישב בארץ-ישראל.
כשהחליט לעלות ארצה נסע להפרד מהגאון ר' חיים סולובייצ'יק , רבה של בריסק. הרב הפציר בו שישאר, כי יהדות רוסיה זקוקה לאדם כמוהו, ואף הציע לו שיקבל משרת-רבנות בעיר גדולה, אך הוא השיב, שהעליה היא לו צורך-חיים שאינו יכול לוותר עליו, כי שם הוא מקוה להגיע לשלמות נפשית, שרק בארץ-ישראל אפשר להגיע אליה.
בראשית תרס"ה עלה ארצה עם משפחתו, השתקע ביפו, בשכונת נוה שלום, ועסק במשלוח יינות לחו"ל מהיקבים הפרטיים של פרידמן מפתח-תקוה והירש כהן מרחובות. גם כאן הקדיש מכספו לעזרה לנצרכים ולמוסדות תורה וחסד ומזמנו ללימוד תורה ולפעילות צבורית. היה גבאי בתלמוד-תורה "שערי תורה" והשתתף עם ר' שמחה גולדברג ור' בצלאל לאפין ואחרים ביסוד בית-הספר למלאכה ובית המלאכה שליד הת"ת, וכן ביתר מוסרות העדה.
צאצאיו: בנו צבי לרינמן, העוסק זה כמה שנים בהכנת אנציקלופדיה תלמודית, ובתו חנה, אשת אליעזר ליפמן פיינשטיין ברחובות.
נפטר ביפו, י"ח אלול תרפ"ט, והובא לקבורה בירושלים.
רוממתי-עזר הורביץ
נולד בעקרון, כ"ז טבת תרנ"ו (1896), לאביו ר' אריה ליב הלוי הורביץ , מראשוני המורים בארץ, ולאמו רבקה בת ר' חיים יוסף יפה , המטיף הידוע של חובבי ציון ברוסיה (שנקרא "המגיד מוועקשנה").
קיבל חינוך מסורתי וכללי מאביו בעקרון ואח"כ בראשון לציון, ואחרי פטירת אביו - בבית-היתומים של "הועד הפראנקפורטי" בהנהלת הרב ד"ר אליעזר גרינהוט בירושלים ובבית-המדרש למורים של חברת "עזרה" הברלינית בירושלים.
בתר"ע נתקבל לעבודה כפקיד במשרד הארצישראלי של ההסתדרות הציונית בהנהלת הד"ר א. רופין. אח"כ עבר לעבוד בבנק אפ"ק ביפו ועלה לדרגת מזכיר הבנק והיה מזכירם של המנהלים ז. ד. ליבונטין ואליעזר הופיין, ובראשית מלחמת-העולם הראשונה הועבר לזמן מה לסניף הבנק בעזה, כעוזרו של המנהל אברהם אלמאליח .
הכניס שכלולים ושפורים שמושיים במונחים המקצועיים בעברית בענפי הבנקאות. בשנות המלחמה, כשנסגר הבנק, בתור "מוסד של האויב" (בגלל היותו רשום באנגליה) לקח חלק בסידורים שונים ל"פעולת מחתרת" של הבנק להגשת עזרת אשראי לישוב באופן "בלתי חוקי" בלי ידיעת השלטונות ובלי בטחון לעזרה משפטית, על יסוד האמונה בימים טובים יותר העתידים לבוא, וביתו היה באותם ימים קשים כעין בית ועד ולשכת מודיעין צבורית לתושבי תל-אביב.
היה פעיל במכבי יפו - ת"א ובמשך כמה שנים היה בו חבר הועד ומזכיר פעיל ומוכשר שהנהיג סידורים ושיפורים ארגוניים. השתתף בארגון תחרויותהספורט השנתיות ב"חגיגה" העממית שנערכה בכל שנה בחול-המועד פסח ברחובות. היה חבר "הפועל הצעיר"