ליצור ברית של הסכם הדדי בין הערבים והיהודים והציע את שרותו להנהלה הציונית לשם תיווך בענין זה, אך הצעותיו לא נתקבלו מסיבות שונות. אותו גורל היה גם לפעולתו למען השקטת סערת הרוחות בענין הכותל המערבי באביב 1929. אז ביקר במצרים ועלה בידו להשיג הבטחה מראשי הדת המושלמית, שבאם תסלק ההנהלה הציונית את ידה מענין זה ותשאירו כענין דתי מסמכות הרבנים בלבד, יתקבל על-ידי בירור בועדה דתית מושלמית ממצרים, באישורו של ראש ביתהדין המושלמי בירושלים, שיך כליל אל-כאלידי, פסקדין לטובת היהודים.
הוזמן לאמריקה להוראה מדעית וכעת הוא מכהן בפרופסור ב"ניו סקול אוף סושייל רסרץ" בניו-הייוון.
פרסם מאמרים רבים בעברית, גרמנית, צרפתית, אנגלית וספרדית בעתונים ורבעונים מדעיים שונים. הוציא את הספר "חובת הלבבות" לרבנו בחיי במקורו הערבי (1912) עם מבוא גדול בגרמנית על מקורותיו ויחוסיו אל הספרות הערבית; על שפת התורה ויחסה אל שפת המצרים ותרבותם, אוכספורד 1933 (באנגלית, יצא גם בגרמנית); על אמתות ספורי התורה ומקוריותם, לונדון 1934 (באנגלית) (בשני ספרים אלה הרס את בניני הקלפים של מבקרי המקרא שניסו להציג את תורתנו כאוסף של בדיות וזיופים בלתי מוצלחים); "עבר וערב", אוסף מאמרים ומחקרים, שירת הערבים, זכרונות ורשמים, ניו-יורק תש"ו.
עזרא ספרלינג
נולד בסלוצק, פלך מינסק (רוסיה הלבנה), בשנת תרמ''ט (13.10.1889), לאביו יהודה . קיבל חינוך מסורתי וכללי.
בן 18 יצא לאמריקה, גמר גימנסיה ועבד כרפורטר בעתונים "דער טאג" ו"אמריקן חיברו'', היה פעיל בארגוני הנוער הציוני וחבר "פועלי ציון".
ב-1917 התנדב לגדוד העברי האמריקאי, נתקבל לגדוד ה-40 של קלעי המלך ועלה לדרגת סרג'נט. ב-1918 בא ארצה עם הגדוד, וכששוחרר בעת פירוק הגדוד ב-1920 נשאר בארץ ונתקבל לעבודה כפקיד במזכירות הראשית של הממשלה בירושלים.
נשא לאשה את שרה בת זלמן פיקסמן .
תוך שרותו בממשלה השתתף שנים רבות כעתונאי ב"פלסטין פוסט" ובמדור ההומוריסטי של "פלסטין אילוסטרייטד ניוס".
שירת את הצבור באמונה, היה נוח לבריות וחביב על הבאים אתו במגע ונאמן לעמו ולארצו.
עמד לצאת לפנסיה אחרי שנות השרות הרבות. בעת פיצוץ בנין "המלך דוד" בירושלים (מקום משרדי המזכירות הראשית ומפקדת הצבא) נהרג ביום כ"ג תמוז תש"ו (22.7.46) ונקבר בהר הזיתים בירושלים.
צאצאיו: יוסף, אביבה, עליזה, בן-עמי.
אליעזר גולדנברג
נולד בסובאלק, פולין, בשנת תר"ט (1849), לאביו יחזקאל . קיבל חינוך תורני מסורתי.
ב-תרנ"א רכש באמצעות "אגודת קובנה" 250 דונם אדמה בחדרה, ובשנת תרנ"ג שלח ארצה את בנו בכורו ראובן להכין את המשק.
משנפטר ראובן בבית-החולים ביפו בעקב הקדחת בשנת תרנ"ו, עלה הוא עצמו ארצה בשנת תרנ"ז עם בתו פשה (שנישאה לאריה הירשנזון מחיפה) ושני בניו: שמעון ויחזקאל , והמשיך לעבוד בפלחה וכעבור שנים נטע בעזרת בניו גם פרדסים. נשא בסבל התלאות והפגעים, קדחת צהובה ועוד מחלות וצרות, סבל את הכל באהבה ולא נרתע. היה מסור למושבה ונשא בעול עסקי הצבור שלה כחבר הועד ובמוסדות-חסד שונים. היה ירא שמים וקבע עתים לתורה.
בתרס"א באו אחריו אשתו חיה שרה ובניהם חיים ומשה ובנותיהם רחל (אשת יצחק יעקב הירשנזון), דינה (אשת יצחק צבי הרשלר) ושושנה (אשת נפתלי ברונר, מנהל בנק אפ"ק בטבריה).
נפטר ביבנאל, ט' תמוז תרע"ט.