אברהם גרשון גליק
נולד בביאליסטוק, רוסיה הלבנה, בשנת תרכ"ג (1863), לאביו דב בר (בעל משק ליד ביאליסטוק). למד בחדרים ובישיבה. בשנת תרל"ו עלה ארצה עם הוריו והתישבו בירושלים וכאן המשיך ללמוד בישיבות.
נשא לאשה את חיה שרה בת ר' זאב טפרברג (נפטרה בירושלים, כ"ט אלול תרס"ב), והחל לסחור ביינות ממשק לחמן בפתח תקוה וממקורות אחרים למכירה בירושלים (באותו זמן עסקו במסחר יינות בירושלים גיסיו אברהם זליג וידמן וליב ליפשיץ) והיה מהראשונים למכירת יינות ארצנו לחו"ל.
היה חבר בלשכת "ירושלים" של בני ברית ומהתומכים ביסוד בית-הספרים "מדרש אברבנאל" (הגרעין של הספריה הלאומית והאוניברסיטאית).
בתרס"ט נסע לארצות הברית בשליחות לטובת "ביקור חולים" ותלמוד-תורה וישיבת "עץ חיים" שבירושלים (ת"ת וב"ח).
נפטר בשיקאגו, א' חשון תרצ"ה.
אלכסנדר (אלכס) אפשטיין
נולד בליברפול, אנגליה, בשנת תרמ"ו (7.5.1886), לאביו אליהו , ממשפחה נאמנה למסורת.
למד בתלמוד-תורה של הקהלה, בבית-ספר אנגלי ובאוניברסיטה, והיה קרוב לציונות ולעניני ארץישראל.
ב-1919 עלה ארצה עם ועד הצירים וארגן את המחלקה למסחר ותעשיה של ועד הצירים בירושלים. ב-1 בספטמבר 1920 נתקבל לשרות בממשלה כסגן מפקח המחלקה למסחר ותעשיה.
ב-1 באוקטובר 1923 נתמנה לסגן קצין מחוז בשלטון מחוז הדרום (יפו-ירושלים) ומ-1925 ואילך היה קצין מחוז לתל-אביב בשלטון מחוז יפו (שנקרא אח"כ מחוז "לוד") ושירת בתפקיד זה עד שיצא לפנסיה בסוף שנת 1945.
נשא לאשה את שרה בת ר' בנימין יהלום , נכדת הרב אריה ליב פרומקין , מחלוצי החקלאות והבנין בפתח-תקוה, מחבר "תולדות חכמי ירושלים" וספרים אחרים, והיא פעילה כעסקנית בויצו.
בשנות שרותו היה חבר ועדת התמיד לעניני עבודה ועוד ועדות ממשלתיות והרבה לפעול לטובת העיר תל-אביב. מיוזמיו ועסקניו של "המרכז לעזרה סוציאלית", שארגן מאות תורמים לתת בסכום גדול אחד את תרומותיהם השנתיות לטובת המוסדות הסוציאליים.
מעת פרישתו מהשרות הממשלתי נתמנה לשמאי מטעם חברות ביטוח צאצאיו: מרגלית.
אברהם רפאל בן-ציון אלמאליח
בן יוסף (דיין ומנהל עדת המערבים בירושלים), ממשפחת רבנים ופיטנים מספרד שעברו למארוקו. נולד בירושלים, בניסן תרמ"ה. התחנך ב"דורש ציון", בישיבת "תפארת ירושלים", בבית-הספר של חברת כי"ח ובבית-מדרש לארכיאולוגיה סן-אטיין בירושלים. מנעוריו הצטיין בשקידה, בחריצות ובהתמדה. התפרסם כסופר, חוקר, מחנך, עתונאי ועסקן צבורי. בשנים תרס"ב-תרע"ב הורה עברית וצרפתית בביה"ס של חברת כי"ח בירושלים. באותו זמן למד ערבית בת"ת של הספרדים בעיר העתיקה בירושלים. בשנת תרס"ד היה ממיסדי "אגודת צעירי ירושלים" ו"אגודת צעירות ירושלים" ששמו להם למטרה לטפח בקרב הנוער את ההכרה הלאומית ולדבר אך ורק בשפה העברית. בשנת תר"ע היה ממיסדי אגודת "אהבה ואחוה". באותה שנה כשביקר בא"י הרב חיים נחום אפנדי , ה"חכם באשי" של תורכיה (באו אתו אליאס פאשא - רופאו הפרטי של השולטאן עבדול חמיד, הקבלייר יעקב מודיאנו - מגדולי יהודי סלוניקי, והתעשין