נשים" ביפו ות"א ובית-הספר המקצועי לנשים. נפטרה בתל-אביב, ט"ז אלול תרפ"ט).
במשך הזמן גדלו עסקיו והצליחו עד שהיה לאחד מגדולי הסוחרים הסיטונאים במכולת, בשוק אל-דייר, שהיה אז המרכז המסחרי ביפו. התענין גם בעסקי הצבור. וכשפרצה בשנת תרנ"ט מחלוקת בתוך העדה מתוך טענות נגד הנהגתה, היה הוא מראשי המתנגדים למשטר הקיים ונבחר יחד עם ד"ר מרק שטיין ואפרים יפה לועד העדה המיוחדת של חסידים שאמרו ליסד והביאו את הרב שניאור זלמן סלונים מחברון לרב ואת ר' יוסף שמרלינג מירושלים לשוחט.
אחרי שוך המחלוקת ההיא המשיך לעסוק בצרכי צבור בהבנה הדדית עם כל התושבים. בשנת תרס"ו השתתף באספה הפומבית במועדון "ישורון" ביפו, בה הוחלט על יסוד האגודה "אחוזת בית" לשם הקמת שבונה עברית חדישה (היא השכונה שהיתה הגרעין לעיר תל-אביב), נבחר לועד הזמני של המיסדים ובנה את ביתו בין ששים הראשונים (ברחוב הרצל 4). אח"כ היה שנים אחדות חבר הועד בשכונת תל-אביב וחבר ועדת הבנין.
נתן לבניו ולבנותיו חינוך עברי לאומי בגימנסיה הרצליה.
נפטר בתל-אביב, ג' אדר א' תרפ"א, ונקבר בבית העלמין הישן.
צאצאיו: יוסף, אברהם, משה, אליעזר, מינה אשת יואב צוקרמן, חיה אשת רפאל הורביץ, מרים, חנה (ז"ל) אשת מישה ברלנט, עדל (ז"ל) אשת רפאל ליפנזן, רחל (ז"ל).
אלישבע בסביץ' (בורשטין)
נולדה בפינסק, רוסיה, בשנת תרט"ז (1856), לאביה זלמן בורשטין. קיבלה חינוך מסורתי עברי וכללי. הצטרפה לחובבי ציון בין הראשונים, היתד, מורה לעברית בפינסק ובקרמנצ'וג ואחת הפעילות בהפצת השפה העברית בגולת רוסיה.
בתרנ"א עלתה ארצה עם בעלה שלמה בסביץ' ושלשת ילדיהם. בעלה היה חבר "אגודת האלף", שהכינה לחבריה נחלאות בארץ-ישראל, וכך מצאה המשפחה בעלותה ארצה נחלה בעין זיתים שליד צפת. אך הנטיעות שם לא עלו יפה ולא היה בהן כדי לפרנס את בעליהן, ובשנת תרנ"ו התנחלה המשפחה על הקרקע במתולה.
היתה מורה בבית-הספר הראשון לבנות בצפת, ואח"כ במתולה, בראש-פנה ובפתח-תקוה. בכל מקום נתחבבה על התלמידים והצליחה לחבב עליהם את קרקע המולדת ואת עבודת החקלאות.
השתתפה עם ד"ר יצחק אפשטין בהפצת השפה והתרבות העברית בארץ. כתבה ב"הצפירה", "הצבי", "השקפה", "עולם קטן" ו"פרחים".
נפטרה בצידון, ה' סיון תרצ"ב.
בנה אריה הוא תושב שכונת עם, בחולון.
דוד מזרחי
נולד בירושלים, בשנת תרכ"ה (1865), לאביו שלמה . קיבל חינוך מסורתי בת"ת של הספרדים.
נשא לאשה את רוזה בת יוסף אשכנזי, שהיה בנקאי בעיר ניש אשר בסרביה.
עסק בקבלנות להספקת צרכי הצבא הטורקי במחוז ירושלים. בשנת תרנ"ט עבר ליפו והמשיך בקב