ומעדת עולי תימן את מלאכת סופר סת"ם. פיתח את היצוא של תוצרת מקצועו לאמריקה ולארצות אחרות. עסק גם באפית מצה שמורה והיה יוצא בכל שנה לכפרי הערבים, קונה חיטה בקמתה לצרכי מצה שמורה ושומר עליה בכפר משעת קצירתה ועד הבאתה העירה.
היה חבר אגודת "אחוה," ומבוני הבתים הראשונים בשכונת זכרון משה.
נפטר בירושלים. כ"ט ניסן תרע"ז.
צאצאיו : צפורה (ז"ל) אשת ישעיהו סלאנט, ד"ר שניאור זלמן (שופט ביה"ד המחוזי בתל-אביב), בתיה אשת יהודה רייכמן.
דוד זכאי (ז'וכוביצקי)
נולד באוסטרושיצקי-גורודוק, מחוז מינסק (רוסיה הלבנה), ב' תשרי תרמ"ז (1886), לאביו ר' יצחק ז'ו כוביצקי (תלמיד-חכם ומשכיל, כתב ב"המליץ" וב"הצפירה", סוחר, מצאצאי הצדיק ר' ישעיה איש-ז'וכוביץ, ליד מיר, שהיה חוכר הכפר והגיע למדרגה גבוהה ביראת שמים. עלה לא"י לעת זקנה אל בניו ונפטר בתל-אביב בשנת תרפ"ט), ולאמו הודה בת ר' משה גיטלין מקריביצי, פלך וילנה.
למד בחדרים ובישיבה במינסק מפי ראש הישיבה הרב שלמה גולודנציק שעלה לעת זקנתו לירושלים. למד ביחד עם ברוך טשארני (אחי שמואל ניגר ודניאל טשארני) הידוע בכנויו "וולאדעק" שהיה אח"כ מראש ה"בונד" ברוסיה, נקרא "לסל הבונדאי" ומראשי הת נועה הסוציאליסטית היהודית באמריקה, מהנחלה ה"פורוורטס" וה"צוקונפט" ומחברי הנהלת עירית ניו יורק כנבחר הפועלים.
הצטרף בגיל צעיר לתנועה הציונית. היה מורד עברית-בעברית ב"חדר מתוקן" בעיירה קרוצי, פלן מוהילוב ובבית ספר עברי לבנות בעיירה גולטה" פלן חרסון (דרום רוסיה).
בקיץ תרס"ח ביקר בא"י. בתרס"ט נשא לאשה את רחל בת הרב אברהם אהרונסון הכהן, שהיה רב באבוליץ ובקרוצ'י (פלך מוהילוב), אחי הרב שלמה הכהן אהרנסון, רבה של קיוב ותל-אביב, אבי הסופר ז. י. אנכי.
באלול תרס"ט עלה ארצה להשתקע. היה מורה בגדרה ובבאר-טוביה. בקיץ תרע"ד יצא ללוות את תלמידי הגימנסיה "הרצליה" לרוסיה ושם השיגתו מלחמת-העולם הראשונה.
בפסח תר"פ חזר לארץ והתמסר לעבודת תרבות בין הפועלים כמנהל ועדת התרבות של "אחדות העבודה". משנוסדה הסתדרות העובדים הכללית נתמנה למזכירה וערך את ה"פנקס" שלה עד להופעת העתון "דבר" ב-1 ביוני 1925, ומאז הוא חבר ומזכיר המערכת של "דבר". לפני מלחמת-העולם הראשונה היה כותב רשימות ב"הפועל הצעיר". מאז שובו עד ליסוד "דבר" כתב רשימות ב"קונטרס" במדור "טורים", וערך ביחד עם ב. כצנלסון את ה"קונטרס" (הבטאון של "אחדות העבודה") ומ-1925 ואילך את ה"קצרות" ב"דבר" (בחתימת: ז. דויד), ועוד רשימות שונות (בכללן סקירות חדשיות באסטרונומיה). תרגם את הספר "אסטרונומיה" של לוקייאר (יצא בהוצאת "דעת"). כתב ב"החנוך". פרסם חוברת על אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר) בהוצאת מרכז לנוער ואת תולדות יוסף אהרו נוביץ (בפתח הוצאת כל כתביו).
היה חבר מרכז הסתדרות המורים, חבר ועד החנוך, ציר אספת הנבחרים, ציר בקונגרס הציוני הי"ט בלוצרן, ועוד.
עוסק באסטרונומיה ותצפיותיו במשך שנים רבות בכתמי השמש מתפרסמות בהוצאת מצפה-הכוכבים בציריך. משדר הרצאות על אסטרונומיה ברדיו ירושלים.
קרא במשך שנים רבות בשבתות אגדה ב"בית ברנר" מטעם ועדת התרבות של מועצת פועלי תל-אביב ויפו ושעורים בתנ"ך מטעם ארגון אמהות עובדות.
קובץ כתביו עומד לצאת בהוצאת "עם עובד".
צאצאיו: יעקב (מהנדס); חנה אשת בנו צוקר (היתה בא. ט. ס., מורה בקבוץ רמת הכובש); אברהם , חבר קבוץ חרמונים (חמדיה).
ברוך מרקוס
נולד בפתח-תקוה, י"א תשרי תרס"א (1900), לאביו משה ולאמו מרים בת שמואל מילס. למד בבית-הספר העממי ובי"ס חקלאי בפתח-תקוה ובבית-המדרש העברי למורים בירושלים. בתרע"ח התנדב לגדוד העברי הארצישראלי, ואחרי פירוק הגדוד נתקבל בתר"פ כפקיד בבנק אנגלו-מצרי (אח"כ ברקליס בנק) בחיפה ובמשך הזמן עלה בו לדרגת סגן המנהל. ניהל שנים אחדות את סניף הבנק בהדר הכרמל. הגיש עזרה אשראית לבונים בהדר הכרמל, במפרץ ובשכונות העבריות שבסביבה, למשקים שבמחוז ולמפעלי כלכלה רבים, מתוך ידידות ונכונות לעזור בתחום פעולתו לבנין הא