שליחות למארוקו, אך הכנסותיו מהשליחות לא הספיקו לשפר את מצבו הכלכלי. משנתמנה למזכיר בכולל ז'יטומיר הוטב מצבו במקצת. השתתף ביסוד האגודה "עזרת בנות הגליל".
בתרנ"ז השתתף כמיסד ובמזכיר הועד בחברת "בני ציון", שנוסדה בצפת לשם ארגון יהודים מהארץ ומחו"ל להתישב על אדמת הג'יפטליק, שהחברה קיבלה עליה "פירמאן" מאת השולטן, והתעמולה שהחברה עשתה בקנה-מדה רחב לרכישת תומכים בין יהודי ארצות הגולה שימשה תעמולה כללית למען העליה וההתישבות.
בתרס"א יזם והשתתף ביסוד מושב זקנים לצפת והגליל, ומאז ועד סוף ימיו, במשך 44 שנה, היה מנהלו של המוסד. בשנות הרעב והמחסור במלחמתהעולם הראשונה היה נוסע במסירות נפש למושבות הגליל והשומרון, לאסוף תבואות ומיני קטניות להזנת הזקנים שבמוסד. לא פעם תרם מכספו להחזקת המוסד ובסוף ימיו תרם 500 לא"י לצרכי הקמת בנין חדש ומשוכלל בשביל מושב הזקנים.
עם אורח חייו לפי החסידות הסלונימית היה קרוב גם לחוגי המשכילים מצעירי צפת והשתתף עם המורה יצחק אפשטיין ביסוד לשכת בני ברית והספריה הגדולה של הלשכה והיה נשיאה במשך שנים רבות, עד שבסוף ימיו מסר את הנשיאות לר' דוד שוב והוא נשאר סגן-נשיא. כן השתתף ביסוד בית-הספר הראשון לבנות בצפת והיה ממיסדי סניף "המכבים הקדמונים" ויושבראשו, ממיסדי חברת "צופיה" לפיתוח הר כנען ויו"ר שלה. הקדיש לכך הרבה זמן ומרץ ונתן יד לזלמן ברזל להשפיע על מרת שרה לוי להחיאת הר כנען.
כתב מאמרים ב"הצפירה" וב"המליץ". הצטיין כ"ספרא רבא" בעברית ובאידית, ורבים מהתורמים מאמריקה למושב-זקנים הצפתי כתבו לו, שהם תורמים בעיקר כדי ליהנות מסגנון המכתבים שהוא משיב להם בתודה. לא פעם הציעו לו לקבל משרה במקומות אחרים בארץ ובחו"ל, אך לא רצה להפרד מהעיר צפת וממושב-זקנים הצפתי, שנחשב כמפעל חייו.
נפטר בצפת, כ"ה כסלו תש"ה.
צאצאיו: משה (היה מוכתר יבנאל והיום מנהל מושב זקנים בצפת), בן-ציון (חיפה).
רפאל אליהו מדיני
אביו של הרב הגאון ר' חיים חזקיה מדיני בעל "שדי חמד". נולד בירושלים בשנת תקס"ה (1805) לאביו ר' אליהו. בהסכמתו לספר "מכתב לחזקיהו" של בנו ר' חיים חזקיהו מדיני, כותב עליו ר' חיים פלאג'י (רבה של אזמיר): "מנקיי הדעת שבירושלים. מעלת הרב הכולל המלאך רפאל... אוצר כל כלי חמדה פלפולא חריפתא... פה מפיק מרגליות שמימיו חדים..." מן השורות המועטות האלו מוכח שהיה ר' רפאל מטיף ודרשן מובהק, ויתכן שמשום זה בחרו בו רבני כוללות ירושלים לשד"ר.
בשנת התקצ"ח סובב בערי טורקיה. לאחר שובו לירושלים נשלח שנית כשליח לערי ערביסטאן ובחודש אב שנת תרי"ג נפטר בבגדאד.
בהקדמתו לספרו "מכתב לחזקיהו" הספיד הבן את אביו.
הניח אחריו בכתובים חדושי-תורה, ובנו ר' חיים חזקיהו, מזכירם בספרו הנ"ל. הניח שני בנים גדולים בתורה ושתי בנות. בניו הם: רבי נסים שמואל מדיני, תלמיד חכם מופלג (אחת מתשובותיו נדפסה בספר "מלאכת שלמה" לקמחי). חבוריו נשארו בכת"י ואחיו ר' חזקיהו מביא לפעמים מחדושיו בספרו "מכתב לחזקיהו". השני הוא ר' חיים חזקיהו מדיני.
יואל משה סלומון
נולד בירושלים, בבית שבחצר חורבת ר' יהודה החסיד, י"ח אדר תקצ"ח (1838), לאביו ר' מרדכי בן ר' אברהם שלמה זלמן צורף , שעלה ארצה מקיידאן עם בני ביתו בתקע"ב, ולאמו חנה בת ר' טוביה הצדיק מטולטשין, שהיה מראשוני העולים תלמידי הגר"א וממנהיגי עדת האשכנזים בעיר הקודש.
אבי אביו הגדיל לעשות למען גאולת חורבת ר' יהודה החסיד מידי נכרים; אביו התמסר לבנין ביתהכנסת הגדול של "החורבה" ולנסיונות חלוציים בחקלאות ובתעשיה, ושניהם פעלו למען חיזוק הישוב, ועליו הוטל לפתח את מורשת האבות ולהגביר פעלים להרחבת הישוב ולשכלולו בעיר ובכפר.
בילדותו נתפרסם בשם "העילוי הירושלמי" ובבחרותו למד תורה מפי גדולי ירושלים הרב שמואל סלנט והרב משה לייב מקוטנא (בעל "זית רענן"). בן י"ח נשא לאשה את פרומה בת ר' אברהם רוטנברג , חסיד חב"ד, יליד רוסיה, שבמשך כמה שנים לפני עלותו ארצה התגורר בטריאסט ובמארוקו.
כשלש שנים אחרי חתונתו יצא בהסכמת אשתו והוריו וחותנו להשתלם בתורה בישיבות הגדולות בליטא,