המדינית בראשותם של הד"ר חיים חיסין, ב"כ חו"צ באודיסה ומ. דיזנגוף, שנוסדה אחר מתן הקונסטיטוציה הטורקית.
בשנת 1911 נשא לאשה את רבקה בת שלמה שוחט מדובוסרי (פלך חרסון).
אחרי שעזב את המזכירות בהפו"הצ נתמנה למורה בביה"ס לבנות בנוה-צדק. בשנת 1909 נסע לשם השתלמות נוספת לאוניברסיטה בברן ואח"כ בציריך. קבל את התואר: "מורה מוסמך לגיאוגרפיה תיאולוגיה". בשנת 1913 בשובו לארץ נתמנה למורה בגימנסיה "הרצליה" למקצועות גיאוגרפיה וגיאולוגיה, וכעבור זמן קצר התחיל להורות במקצועות הנ"ל גם בסמינר למורות וגננות ביפו תל-אביב. בתפקידים אלה עומד עד היום.
התבלט כעסקן צבורי. היה במשך שנים יו"ר סניף המורים בת"א, ואח"כ היה גם יו"ר אגודת השכנים בת"א. כיום משמש בתור יו"ר אגודת תושבי "כרם התימנים".
השתתף בשלושה קונגרסים ציוניים: 10, 11 ו-12. היה ממייסדי אגודת הסטודנטים הציונים - "החבר" וערך את העתון של האגודה "החבר" בעברית יחד עם אייזיק ברודני.
פרסם הרבה מאמרים על נושאים שונים, בעיקר על נושאים פדגוגיים ומקצועיים ב"הפועל הצעיר", "מולדת", "החנוך", "הד החנוך", "הארץ" והוציא כמו כן ספרים מקצועיים, כגון: "ים המלח" (הוצ' קהק"ל - "ספריה לנוער"), "עמק הפלאים", "הלבנון", "גיאולוגיה", "מינרלוגיה" ו"ים כנרת".
מן המאמרים החשובים שפרסם יש לציין את המאמרים: "חיות הים בחוף תל-אביב", "הרי יהודה", ה"יוזוב" וכו' וכו'.
צאצאיו: ד"ר עליז (רופא בבית החולים העירוני "הדסה" בת"א) והלה (במזכירות הגמנסיה "הרצליה" בת"א).
יוסף קופרמן
נולד בזכרון יעקב, בשנת תרנ"ח (14.4.1898), לאביו אליעזר , מראשוני העולים והמיסדים של המושבה, ולאמו פרידה בת יצחק פינצי (שאחיו אברהם היה סגן קונסול בריטניה בעכו בעת ביקורו של סיר משה מונטיפיורי בארץ בשנת תקצ"ט). למד בבית-הספר העממי במושבה ואח"כ במחלקה לציור ופיסול בביה"ס של חברת כי"ח בירושלים עד פרוץ מלחמת-העולם הראשונה ב-1914. חזר למושבה ועבד במשק אביו בכל שנות המלחמה.
עם כניסת הצבא הבריטי לצפון הארץ התגייס באוקטובר 1918 לשוטר בשרות השלטון הצבאי שניהל אז את הארץ לפי משטר של שטח כיבוש. בנובמבר 1918 נשלח, יחד עם גרו גרא (קרישבסקי), שאוקי ביי סעד, ועוד, לבית-ספר צבאי באיסמעיליה שבמצרים להכשרת "ילידים" לשרותי צבור. לאחר ארבעה חדשי הכשרה ואימונים חזרו ארצה, התיצבו לפקודתו שלסיר רונלד סטורס, מושל ירושלים בזמן ההוא, ומשם נשלח כל אחד לתפקידו, וקופרמן נתמנה לקצין משטרה בזכרון-יעקב.
עם הקמת השלטון האזרחי בארץ בהנהגת הנציב העליון הראשון סיר הרברט סמואל עבר קופרמן ב-1 ביולי 1920 לשרות האזרחי למחוז חיפה ונתמנה לקציןמחוז לשומרון בזכרון יעקב.
ב-1921 נשא לאשה את רבקה בת רפאל קוהן (האדמיניסטרטור של הבארון בנימין רוטשילד במחוז זכרון יעקב).
ב-1924 עבר לשרת בחיפה כקצין-מחוז במשרדי המושל המחוזי.
בקיץ 1929 הועבר לשרת כקצין מחוז בנפת צפת. זמן מועט אחרי בואו שמה פרצו מהומות אב תרפ"ט - והוא עשה רבות למען השקטת הרוחות והתקרבות העדות. אחרי ששה שבועות של שרות בצפת הועבר כקצין מחוז למושבות הדרום ליד שלטון המחוז ביפו ואח"כ בתל-אביב.
בשנה הראשונה לבואו למחוז הדרום (1929) עזר למר חיים אריאב ולראשי הועדים והמועצות של המושבות העבריות להשיג הכרה מצד שלטון המחוז בתור גוף צבורי (שנתגבש אח"כ בשם "חבר המועצות המקומיות") בעל זכות ליצג את המושבות כלפי השלטון, ובמקרים רבים הצליח להסיר מכשולים מעל דרכי פיתוחן של המושבות ולהשיג בשבילן יחס של רצון טוב מצד השלטון.
השתתף בועדים שונים למען מפעלי תרבות ואמנות, ובהשתדלותו לטובת החקלאות והחקלאים עשה את האפשרי בתחום יכלתו לחיזוק הישוב העברי במחוז "לוד". זכה לכבוד ולחיבה מצד אנשי השלטון והכפרים