הרב ד"ר שמעון פדרבוש
נולד כ"ה שבט תר"ן (15.2.1890) בנארול שבגליציה. לאביו צבי ולאמו צציליה לבית הירש. למד בחדרים ובישיבות והוסמך לרבנות על-ידי הגאון המפורסם ר' שלום מרדכי הכהן שוואדרון מברז'אן והגאון ר' מאיר אריק מטארנוב. עמד בבחינת בגרות ומשנת 1917 למד באוניברסיטאות קראקוב, לבוב ווינה, בה סיים ב-1922 את לימודיו בפילוסופיה, היסטוריה וסוציולוגיה והוסמך לד"ר לפילוסופיה (עבודת הדוקטוראט שלו "התפתחות מידת האמת לאור תורת המוסר הסוציולוגית" הופיעה בגרמנית ובעברית).
בוינה למד באותו זמן גם בבית-המדרש התיאולוגי לרבנים ויסד אגודת סטודנטים ציונים דתיים ברוח המזרחי, הראשונה במינה בעולם. ותנועת נוער "צעירי ישראל" כמתכונת תנועה זו בגליציה.
נשא לאשה את מרים בת יהושע הורביץ (ממשפחת הרבנים הלוי איש הורוביץ המפורסמת שכהנו ברבנות בפרנקפורט והמבורג במערב ובקהילות גליציה וכו').
ב-1922 חזר ללבוב ונבחר ברשימה היהודית לפרלמנט הפולני, בו היה פעיל כחבר הועדה לתרבות ושיקום ופעל בה במידת היכולת לטובת היהודים (שיקום ממשלתי גם למוסדות חינוך ותרבות של היהודים, עקירת גילויי האנטישמיות מבתי-הספר הממלכתיים ואישור חוק לשחרור תלמידים יהודים מחילול שבת ויום-טוב). ארגן מחדש את הסתדרות המזרחי בגליציה וב-1925 נבחר לנשיאה, ויחד עם המנוח ש. ח. לנדוי יסד את תנועת "תורה ועבודה", שהיתה בקשר עם הפועל המזרחי בארץ. ב-1927 נבחר לועד הפועל הציוני, השתתף בשווייץ בועידה להגנת המיעוטים ונבחר לועד הפועל שלה, וב-1929 נבחר לועד המנהל של הסוכנות היהודית בהווסדה. בלבוב ארגן וניהל את האגודה למען מוסדותחינוך דתיים-לאומיים "מציון תצא תורה" שפעלה בגליציה.
ב-1930 הוזמן לכהונת רבם הראשי של יהודי פינלנד. שם יסד את הארגון המרכזי והנציגות הרשמית של הקהילות וארגן את ההסתדרות הציונית, ומשם נסע ב-1936 להשתתף בועידה היהודית העולמית ובייסוד הקונגרס היהודי העולמי.
ב-1940 יצא לרגל המלחמה לארצות הברית והתמסר לפעילות צבורית ותרבותית רחבה בתפקידים דלהלן: חבר הנהלת הקונגרס היהודי העולמי ומנהל המחלקה שלו לתרבות וחינוך; חבר הועד הפועל הציוני; נשיא לשעבר של הפועל המזרחי באמריקה ; לשעבר חבר הועד המנהל של הקונגרס היהודי האמריקאי; חבר ההנהלה ויו"ר מועצת התרבות של המזרחי-הפועל המזרחי באמריקה, חבר הועד הראשי של המזרחי העולמי ונשיא הועד האמריקאי של הוצאת הספרים "מוריה" ; יו"ר נשיאות ההסתדרות העברית באמריקה, יו"ר שבועונה העברי "הדואר" ויו"ר הוצאת-הספרים שלה "עוגן"; יו"ר הועד הפועל של "ברית עברית עולמית" ; רב בבית-הכנסת "סאלאנטר" בניו-יורק וחבר אגודת הרבנים האורתודוכסיים בארה"ב וקנדה.
עבודות ספרותיות ומדעיות ; ב-1930-1922 ערך בלבוב את השבועון "אידישע בלעטער" וכתבי העת "מסילה", "גליונות" ו"מזרחה", השתתף בקביעות בעתונות היהודית בפולין בלשונות עברית ("הצפירה", "היום"), אידית ופולנית, ב"העולם" שבלונדון, ב"המצפה" שבקראקוב וב"יידישע צייטונג" שיצא בגרמנית בוינה. בלבוב הוציא את ספרו "שלמות היהדות" (אידיאולוגיה דתית-לאומית), שצוין בפרס מהמזרחי העולמי ויצא אח"כ גם בתרגומים לאידית, גרמנית, אנגלית והונגרית, ואת הספר "עיונים" (מסות בפילוסופיה ובידע היהדות). בפינלנד הוציא את ספרו "הפרטיכלים של זקני ציון לאור האמת" בפינית ובשוודית ו"חקרי תלמוד" בעברית. בניו-יורק ערך את כתב-העת "דז'ואיש הורייזן", משתתף ב"מורגן ז'ורנאל", ב"הדואר", ועוד, והנו חבר מערכת הרבעון "דזיודאיזם". ואלה הספרים שפרסם: "המוסר והמשפט בישראל" (מהדורה א' יצאה בניו-יורק, מהדורה ב' במוסד הרב קוק בירושלים), "המלחמה לאור היהדות"' "העבודה לפי השקפת היהדות" (באנגלית), "משפט המלוכה בישראל" (מוסד הרב קוק, 1952, זכה בפרס "למד" ב-1953), "בנתיבות התלמוד" (מוסד הרב קוק, 1957). הספרים שערך: "קובץ הרמב"ם" (1956), "קובץ רש"י" (1957), קובץ "הדור האחרון לחכמת-ישראל במערב" (1958), "יהדות העולם כיום" (באנגלית, אנציקלופדיה של קהלות ישראל ב-103 ארצות, הוצאת "מסדה", ירושלים).
צאצאיו: אוריאל פנחס (מומחה לאורטודונטיה, נשוי למשאה בת מנחם אברמוביץ, ראה כרך ד', עמוד 1631), עמנואל.
יעקב הלוי (לוין-הלוי)
נולד בראשון לציון, ט"ו באב תרנ"ח (3.8.1898). לאביו ישעיהו לוין-הלוי (מחבר ספר הערות והארות ל"שיר השירים") ולאמו שולמית בת אהרן רוכלין. בגיל שנתיים וחצי יצא עם הוריו לחו"ל. בגיל 13