בתרצ"ה עלה לארץ עם הוריו והשתקעו בירושלים. למד בבית המדרש למורים מזרחי והיה פעיל כמדריך ב"בני עקיבא" ואח"כ כרכז המשמרת הצעירה של הפועל המזרחי בירושלים.
בשנת תש"ח ערך (יחד עם חיים קוברסקי וד"ר י. ד. במברגר ) את הירחון "ילקוט" (מבחר דברים מעתונות עברית ולועזית) ואת המדור האקדמאי של "קול ירושלים".
בשנת תש"ט נשא לאשה את אהובה בת ר' יצחק קרויזר (דור שלישי בירושלים).
בשנים האחרונות הנו סגן המזכיר הכללי במרכז העולמי של המזרחי והפועל המזרחי, היה חבר המועצה והמזכירות בסניף הירושלמי של הפועל המזרחי, ומשנת תשי"ז יו"ר ועדת התרבות וחכר ההנהלה המצומצמת של המפלגה הדתית-לאומית בירושלים, וכן חבר ועדת התרבות של העירית וחבר המועצה הצבורית של "קול ציון לגולה", סופר קבוע של "הצופה" ומפרסם מאמרים ורשימות ב"אור המזרח", "עם וספר", "שלוחות", "זרעים", "מסד", בהוצאות הפריודיות בעברית ובאידית הנשלחות מירושלים לגולה ושהמפלגה מוציאה באידית בפאריס ובאנגלית בניו-יורק. כן פרסם מאמרים ב"ספר צייטלין", ב"הגלגל", ,ההד", "מחברת", "מחנים" (שבועון הרבנות הצבאית לחייל הדתי) ועוד. משתתף ב"אנציקלופדיה של הציונות הדתית".
חיבר את החוברת "מוילנה עד ירושלים" (לתולדות המזרחי העולמי). השתתף בעריכת קובץ "כל הארץ" נגד חלוקת הארץ, שיצא בכסלו תשי"ז, ולחג השבועות תשט"ו ערך קובץ-חג מיוחד של "מחנים" לחייל הדתי.
צאצאיו: נאוה, משה.
מנחם אילון (רוזנהק)
נולד ב' טבת תרנ"ח (3.1.1898) בנאדבונה שבמזרח גליציה.
לאביו אהרן דוד ולאמו פרל בת שמעון וייסמן. השתלם בהשכלה עברית וכללית ופדגוגית בגליציה, בוינה ובצ'כוסלובקיה, וארגן בתי-ספר וקורסים לעברית בצ'כוסלובקיה ובגליציה.
ב-1920 עלה לארץ ונתמנה למורה בחיפה. שם השתתף ביסוד השכונה נוה שאנן והיה ראש מועצתה בהווסדה. הועבר לתל-אביב והמשיך בעבודתו בתור מורה ואח"כ מנהל, והנו כיום מנהל בית-הספר אחד העם ומנהל סמינר צה"ל למורים.
ב-1938 נשא לאשה את ד"ר דבורה בת רפאל רבינוביץ-סרני. במשך שנים רבות היה חבר מרכז הסתדרות המורים, חבר הועד המפקח על בתי-הספר הכלליים וסגן יו"ר בו, ראש ארגון מורי בתי-הספר הכלליים כל ימי קיומו עד איחוד הזרמים ועמד בראש תנועת המורים להשגת איחוד זה.
חבר הועד המרכזי של ברית עברית עולמית, השתתף בקונגרס העברי בבאזל ובקונגרסים העקריים בארץ.
בשנים 1955-1954 פעל בשליחות הסוכנות היהודית כמנהל המחלקה לחינוך עברי בבראזיל, ארגן וניהל שם את רשת החינוך העברי ויסד סמינר למורים ומרכז לתרבות ישראל.
פרסם מאמרים בעתונים הפדגוגיים "החינוך" (שהנו עתה עורכו) ו"הד החינוך", ב"קבצים" ובעתונות היומית. תירגם ספרי יסוד בפדגוגיה ובפסיכולוגיה (של פרויד, וודוורת, גיטס, איזקס). היה קצין תרבות בצה"ל במלחמת. הקוממיות.
בנו: שמעון ז"ל (נפל בהתקפה על מצודת האויב עירק סוידאן במלחמת הקוממיות).
משה נחשון (קיפר)
נולד כ"ו תשרי תרמ"ט (1.10.1888) באנאניוב שבפלך חרסון, אוקראינה.
לאביו נחמן, ולאמו פסיה-לאה בת חנא-שמעון בקר (אביו היה מראשוני חובבי ציון, וכן אבי-אמו, שבשנות. ה-90 למאה שעברה שלח את בנו בכורו לעבוד ולהתנחל בארץ, אך בעקב מחלתו בקדחת גברה עליו פקודת. הרופאים לעזוב את הארץ).