למד תורה בחדר ועברית והשכלה כללית מפי המורה יואל בידר (מראשוני חובבי ציון והציונים בעיר), ותוך לימודיו בגימנסיה המקומית הוסיף להשתלם בשפה וספרות עברית ולעסוק בעבודה ציונית בין הנוער.
ב-1906 נתלווה לאמו ולאחיו ולאחיותיו שעלו לארץ, עבד כחצי שנה כפועל במושבות וביקב בראשון לציון וחזר לגמור את לימודיו ברוסיה, על מנת לחזור בעתיד למשפחתו שנשארה בארץ. (אחיו זאב השתתף ביסוד דגניה ובשנתה הראשונה נספה בקדחת; אחיו אליהו הנו מראשוני קבוצת גבע ; אחותו עדה טברסקי, מעסקניות ארגון אמהות עובדות ; אחותו יהודית, אלמנת הצייר ש. בן-דוד, מעוזריו של פרופ' בצלאל שץ ראה כרך ט' עמוד 3384 ; אחותו צפורה ז"ל, אשת מיכאל טיטלמן ז"ל, מראשוני העליה השניה). כשגמר את הגימנסיה ב-1908 נשלח מטעם המרכז הציוני שבוילנה לעבודה ציונית ותרבותית-עברית במקומות שונים בווהלין. ב-1909 נתקבל לאוניברסיטת אודיסה, במסגרת 10 אחוזי הסטודנטים היהודים שלפי ה"נומרוס קלאוזוס" ולמד פיסיקה ומתימטיקה, ב-1915 גמר בהצטיינות והוסמך למדעים אלה, ואח''כ למד כשנתיים במכון לפסיכונברולוגיה בפטרוגראד. בשנות לימודיו באודיסה היה מבאי בית מנחם אוסישקין, קרוב ליתר עסקני התנועה הציונית ויו"ר אגודת הסטודנטים הציונים שיסד. פרסם יחד עם חברו סנדומירסקי ברוסית חוברת של עובדות ומספרים על הסטודנטים היהודים באודיסה.
ב-1914 נשא לאשה את חנה בת אברהם בירמן (ואחרי פטירתה בתל-אביב בי"ד ניסן תשי"ג נשא בשנת תשט"ו את חדוה בת שלמה גולדשטיין, שנקראה נאור מנשואיה הראשונים).
אחרי מהפכת מרס 1917 נשלח מטעם מרכז "תרבות" שבמוסקבה לחארקוב, להתמחות בעבודה פדגוגית עברית בהדרכת א. מ. כהנשטאם וד"ר ש. טשרנא , שם לימד מתודיקה לחשבון בשיעורים למורים ומתימטיקה בגימנסיה העברית "תרבות". אחרי שנה הוזמן להורות מתימטיקה בבית-המדרש למורים "תרבות" שניהל כהנ שטאם בקיוב, שם לימד גם בשיעורי קיץ למורים. עבר לרובנה, שהיתה אז מרכז ווהלין המערבית תחת שלטון פולין, שם יסד וניהל גימנסיה עברית "תרבות", היה ראש הלשכה הציונית לחבל ווהליני זה וארגן בו מוסדות-חינוך עבריים. באותה תקופה חיבר ותרגם ספרי לימוד לגיאוגרפיה ולגיאומטריה.
אחרי גמר שנת הלימודים תרפ"א בגימנסיה "תרבות" ברובנה עלה לארץ בקיץ 1921 ובחדשי הפגרה עבד מטעם המרכז לחינוך ולתרבות כמורה ב"גדוד הג'יפים" (הגדוד המצרי) של החלוצים שליד תחנת הרכבת בלוד, ומראשית שנת תרפ"ב לימד מתימטיקה בגימנסיה הרצליה בתל-אביב במשך 35 שנה, העמיד וחינך אלפי תלמידים, ובשנים האחרונות היה גם חבר ההנהלה וחבר הועד המפקח, עד שיצא לפנסיה בשנת תשי"ז והתמסר לכתיבת ספרים במקצוע המתימטיקה. (בתרפ''ד הרצה בשיעורי קיץ למורים על דרכי הוראת ההנדסה).
נתן מפעילותו גם לעסקנות צבורית. השתתף ביסוד תל-צור שליד אבן-יהודה והיה יו"ר אגודת תל-צור במשך כמה שנים. היה חבר מועצת פועלי תל-אביב ; מראשי אגודת המורים חברי מפא"י ; ממייסדי קופת הפנסיה של הסתדרות המורים התיכונים וחבר הנהלתה בשנותיה הראשונות. ביחוד התמסר, עם חבריו, להחדרת החינוך לציונות ברעיון ובמעשה בבתי-הספר, השתתף ביסוד מועצת המורים למען הקהק"ל ועמד בראשה במשך 25 שנה וכיום הנו חבר הועד הפועל שלה. היה מעסקני הסתדרות המורים, ממיסדי "ברית עברית עולמית", חבר הועד הפועל שלה וחבר הנהלתה בתל-אביב, פעל גם באיגוד להשלטת העברית, ועוד.
פרסם מאמרים ב"החינוך" ובעתונים היומיים "דבר'' ו"הארץ". בחו"ל תרגם לעברית ספר "גיאוגרפיה הסתכלותית", שיצא בשתי מהדורות (ב-1920) בהוצאת "אחיאסף" בוארשה, וחיבר יחד עם מ. א. ביגל ספר "גיאומטריה הסתכלותית". בארץ פרסם ספר "צא וחשב" בשני חלקים בהוצאת "דביר".
צאצאיו: עמנואל ז"ל (בהיותו תלמיד המחלקה השמינית בגימנסיה הרצליה טבע בירקון בעת טיול הכתה בתרצ"ו); צפורה אשת בנימין לובטקין; כרמלה אשת עמנואל גלבר (בן ההיסטוריון ד"ר נ. מ. גלבר).
ד"ר אליעזר (לזר) גולודץ
נולד בשצדרין, פלך מינסק (רוסיה) ט' תשרי תרל"ו (15.9.1876).
לאביו משה (ממשפחת אנשי עסקים מפורסמים, בעלי אחוזות וסוחרי יערות במערב ודרום רוסיה) ולאמו אסתר בת חיים קורנגולד. קיבל חינוך מסורתי בחדר, אצל מורים פרטיים. בשנת 1897 עבר לגרמניה וקיבל תעודת בגרות בבית ספר תיכוני וגמר את חוק לימודיו במדע הכימיה באוניברסיטאות לייפציג, ויצבורג וקניגסברג. התואר ד"ר לפילוסופיה קיבל בקניגסברג (1903).
בשנת 1908 נשא לאשה את מלכה בת משה מירקין