(פקיד בעירית תל-אביב-יפו. משורר - ראה בכרך א', עמוד 103), אברהם צבי הלוי (מורה בבית-המדרש למורות ולמורים "הרצליה" בניו-יורק, משורר, מזכיר פאן קלוב שם), מרדכי הלוי (בולאי בתל-אביב), לאה ופנינה הי"ד (נולדו תאומות בתל-אביב, יצאו גם הן לביקור בפולין ונספו בשואה).
יצחק גילון (זילינסקי)
נולד ט"ו בשבט תר"ן (5.2.1890) בוארשה, פולין. לאביו חיים ולאמו מרים בת מאיר בורנשטיין. למד בסורבונה בפריז והוסמך למדעי הטבע, גמר את לימודיו במחלקה לכימיה בפוליטכניון בנאנסי שבצרפת והוסמך למהנדס כימאי.
עבד ככימאי במפעלי משי מלאכותי בפולין.
ב-1917 נשא לאשה את תיאודורה בת דב פצנובסקי. מ-1917 היה מנהל גימנסיה עברית בפאביאניץ ובקלץ. בפאביאניץ היה חבר המועצה העירונית ומנהל המחלקה לחינוך ותרבות. בקלץ היה סגן יו"ר הקהלת ויו"ר הועד לעליה לארץ-ישראל ויו"ר הועדים המקומיים לקהק"ל ולקרן היסוד. נבחר כציר לקונגרסים הציוניים ה-10, ה-11 וה-12.
ב-1927 עלה לארץ.
עבד שנים אחדות אצל חברת סימנס-שוקרט ובעבודה פרטית, ומ-1937 ואילך בהתאחדות בעלי תעשיה בתלאביב כמזכיר אגף הכימיה, ובאחרונה גם מנהל מרכז אספקת חמרי גלם לתעשיה כימית בע"מ.
חבר הועד הפועל של ההסתדרות הכימית בישראל, חבר הועדה המיעצת לכימיקלים שליד אגף המכס והבלו, חבר הועדה המרכזית לכימיקלים שליד מכון התקנים, חבר החברה הבינלאומית לתעשיה כימית, חבר ועדת ארגון העבודה הבינלאומי, המחלקה לכימיה. חבר החברה לחקר המקרא.
מ-1945 ואילך השתתף כציר בכל הקונגרסים הבינלאומיים לכימיה תעשיתית.
פירסם מאמרים ב"הבוקר''.
בניו: ד"ר בנימין זאב זילינסקי , ד"ר אלכסנדר אליהו גילון.
צבי אריה פופיק
נולד בכסלו תרס"ג (15.12.1902) בסטאניסלאבוב שבמזרח גליציה.
לאביו מרדכי ישראל (סוחר ידוע בגליציה, שבבחרותו נתנסה בהגירה לארגנטינה) ולאמו פסיה רחל לבית גרבר. קיבל רק חינוך חילוני בבית ספר עממי ותיכון ממלכתיים בפולנית, ואת חינוכו העברי והציוני קיבל בתנועת "השומר הצעיר", שהגיע בה לתפקיד מדריך.
בעקב מהומות ורדיפות נמלט ב-1920 מעיר מולדתו עם חברתו ברוניה בת אברהם פוגל (גננת נודעת לשבח במקצועה שם), ואחרי הרפתקאות-דרכים רבות הגיעו לארץ כ"בלתי ליגאליים" ב-1921 והתקשרו בנשואין.
כאן עבד בנטיעת פרדסים ובבנין ואשתו היתה מפועלות הבנין הראשונות בארץ. היו ממיסדי קבוצת השומר הצעיר "תל-עדש", שהתנהלה בבית-אלפא, מראשוני שכונת נחלת יצחק ושכונת בורובוב (גבעתיים). היה חבר מועצת פועלי רמת-גן-גבעתיים ואשתו היתה חברה בועד שכונת בורוכוב. כעת הוא מפקח-בנין בעירית רמת-גן. מראשוני מפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם).
כשוחר תחביב הבולאות הנו חבר המועצה באגודתהבולאים הישראלית ועורך המדור הבולאי ב"דבר לילדים". עוסק בשעות הפנאי גם בעבודה ספרותית בלשון האידית. כותב בעתון "נייוועלט" ובמאסף "צוויט" ועוד.
תרגומים משיריו ומסיפוריו נדפסו ב"דבר לילדים" וב"דבר" נדפס תרגום שירו "בלדה על יהודי שנשכח", שהועתק באנתולוגיות ובמאספים שונים. ספריו: "ליכט און שאטן" (שירים, הוצאת "אייגנס", 1938), "פאר באגין" (הוצאת "צוויט", 1940). ב-1939 יצא תרגומו האידי "פאטער פון די פארפעסטיקטע" לספר "אבי הניגפים" של הסופר הפולני הגדול יוליוש סלוואצקי.