באוניברסיטה והיה חבר פעיל בהסתדרות הסטודנטים '"החבר", ובגלל ציוניותו נאסר ב-1920 בסאמארה (קויבישב), ולאחר,זמן הצליח לצאת מרוסיה על מנת לעלות לארץ-ישראל. הגיע לארץ בסוף 1924 ועבד כפועל בבנין ובחקלאות. יצא להשתלם בצרפת, גמר את לימודיו במכון לחקלאות בנאנסי וב-1930 הוסמך לאגרונום.
ב-1930 נשא לאשה את יהודית בת אהרן קורציק (מראשוני המתישבים בבאר-טוביה). ניהל משקי מטעים. אח''כ נתקבל למדריך למטעים במחלקה להתישבות של הסוכנות היהודית, ומאז קום המדינה הנו מדריך ראשי למטעים בשרות משרד החקלאות. סייע ליצירת החברה הישראלית למטעי פיקן בע"מ, היה יועצה החקלאי בראשיתה ונסע בשליחותה ללמוד בארה"ב את בעיות הגידול של אגוזי פיקן ; מראשוני היוזמים ביסוד אגודת "נטע" בע"מ וחבר בהנהלתה.
פירסם בעניני חקלאות ומטעים מאות מאמרים בעתונות המקצועית ("השדה", "המשק הזעיר", "המשק החקלאי", בוסתנאי, הדר, התעשיה) ובעתונים היומיים ("הבוקר", "הארץ" ועוד). וכן את הספר "הקטיף" והאריזה בפרי הדר" (הוצאת ספרית "השדה", תש"ו) והחוברות: "קטיף פירות הדרים" (הוצאת המחלקה למטעי הדר שליד התאחדות האכרים), "גינת פירות על-יד הבית" (הוצאת משרד החקלאות), וביחד עם מנהל אגף המטעים אסף גור את החוברות "החבוש", "הרימון", "השקד" (הוצאת משרד החקלאות).
צאצאיו: צבי, דבורה אשת שרגא שרגל (קרית אונו).
ד"ר משה פופליס
נולד ג' תמוז תרנ"ה (15.7.1895) בירושלים.
לאביו אליעזר (בן ד"ר שרגא פופליס, רופא וד"ר לפילוסופיה בירושלים (ראה כרך ד' עמוד 1706), ולאמו מלכה בת הרב יוסף בורלא (אב-בית-דין בירושלים). קיבל חינוך מסורתי ותיכוני כללי.
ב-1912 עבד שנה בחדרה, בשנים 1920-1918 שירת כמתנדב בגדוד העברי הארצישראלי וב-1920 השתתף בהגנת ירושלים בפיקודו של זאב ז'בוטינסקי. יצא ללמוד בפוליטכניקום בעיר קייטן שבגרמניה, ואחרי שב-1925 הוסמך למהנדס כימאי חזר לארץ ועבד במקצועו.
ב-1937 נשא לאשה את ארנה בת זיגפריד דרייפוס. תוך עבודה מעשית במקצוע המשיך גם בעבודת מחקר, וב-1953 קיבל מהאוניברסיטה העברית את התואר ד"ר לפילוסופיה (בכימיה).
בשנים האחרונות הנו מנהל המחלקה לכימיה אנליטית בת"א, המסונפת לתחנה לחקר החקלאות ברחובות, וחבר הועד הפועל של ההסתדרות הכימית, סניף תל-אביב.
פרסם כ-30 עבודות מחקר (בישראל, בגרמניה, באנגליה ובארה"ב).
בנו: אורי (תלמיד באוניברסיטה העברית).
ישראל משה הרשטיין
נולד בפתח-תקוה, ו' כסלו תרס"ה (14.11.1904).
לאביו יחיאל בן-ציון (תלמיד חכם, מחסידי חב"ד שהשתקעו בחברון) ולאמו מרים לבית גינזבורג.
קיבל חינוך תורני בחדר ובישיבה בחברון.
בגיל 14 עבר לגור עם הוריו ליפו.
בשנת 1926 נשא לאשה את צלה, בת רבי מאיר אברמוביץ מירושלים.
היה סוחר ידוע ועסקן צבורי מובהק. עם השתקעותו בשכונת מונטיפיורי, עשה רבות למען שכונה זו ומוסדותיה. תפקידיו היו מרובים: גזבר ועד ההורים לבית הספר על שם השר ד. צ. פנקס ז"ל ; ראש הג"א במקום ; יסד וניהל את הגמ"ח "בן-ציון" על שם אביו ויצר על ידה קרנות; גזבר וגבאי בית הכנסת המרכזי "בני-ציון"; נשיא לשכת "משה" של התאחדות "בני ציון" בישראל. בשנים האחרונות לחייו ; יסד וניהל את אגודת משכן ,מרים" לזכר אמו הצדקנית שליד "היכל התלמוד".