נשא לאשת את ראשה (רוזה) בת ר' שניאור זלמן (נפטרה בפתח תקוה, י"א אדר תרצ"ו).
היה מורה בבתי-ספר מטיפוס "חדר מתוקן" ועשה תעמולה לשפה העברית, לעליה לארץ ולעבודת אדמה בה ברוח הציונות הדתית. באחרונה היה בחו"ל מנהל "החדר המתוקן" בייקאטרינוסלאב, שנוסד ופעל ביזמתו ובהדרכתו של מ. מ. אוסישקין ז''ל.
לפני עלותו לארץ היה פעיל עם בני ביתו בהגנה העצמית היהודית, לרגל הפרעות ביהודי רוסיה באותה שנה.
ב-1905 עלה לארץ והיה מורה בתלמוד תורה בפתח תקוה ומשיסד הרב ד"ר משה אורבאך את בית הספר הדתי-הלאומי "נצח ישראל" הוזמן להורות בו והיה יד ימינו של המנהל עד סוף ימיו.
נפטר בפתח תקוה, ג' טבת תרע"ט (6.12.1918).
צאצאיו: ברוסיה נשארו שתי בנות (שיינדל, פייגה, ושתיהן מתו) ושני בנים ; זלמן (כנר בפילהרמוניה בניו-יורק), דניאל (צורף בניו-יורק), נחמן (פרופסור לצ'לו באינדונזיה), בנימין (בכפר-אונו), רחל אשת אבא פובזנר (יצאה מהארץ במלחמת העולם הראשונה וכעת היא באמריקה).
מוריס (משה ליב) שייבר
נולד בטבת תרנ"ד (דצמבר 1893) בוארשה, פולין.
לאביו יצחק אוסטאשובר ולאמו הנדיל-יהודית בת שמואל יהודה פיקארניק. למד בחדרים ובגיל 19 יצא לארה"ב, עבד תחילה כפועל, ובמשך הזמן נעשה בעל רכוש, הביא לארה"ב את אחיו ובני משפחתו, וכעת הנו בעל תעשיה לבגדי עבודה בדטרויט.
ב-1924 נשא לאשה את הזמרת אמה-נחמה שייבר בת יעקב לאזארוב. (ראה בכרך זה).
היה פעיל שנים רבות ב"פרבאנד" של הפועלים היהו דים וב"פועלי ציון" ושנים אחדות היה גזבר המפלגה. מאז 1924 למען ההסתדרות, ובשנים 1958-1932 ביקר בארץ 10 פעמים עם רעיתו. הוא ובהשפעתו גם בעליהון יהודים אחרים השקיעו כספים במחצבות "אבן וסיד", ובמשך הזמן היה שותף בחברות הישראליות "מהדרין"' "הד ארצי", "פיקן" ו"אבני בנין בע"מ". השתתף ביסודה של "אמפל" בארה"ב ופעיל בעסקיה.
פעיל שנים רבות בעד המגבית המאוחדת והקהק"ל. על שמו ושם רעיתו נטעה הקה"ק יער בעין-השופט.
ליובלו ה-50 תרם לבנין הספריה ב"בית ברל" שליד כפר סבא, וכאות הכרה לפעולתו במשך 16 שנים כיו"ר מגבית ההסתדרות בדטרויט ציינה את יובלו ה-60 ב-1953 בקראה על שמו ושם רעיתו את בית ההסתדרות ברמלה. נתן יד לבנין "בית חיים גרינברג" הנהדר בדטרויט והאולם הראשי נקרא על שם שייבר. היה ציר בקונגרס הציוני בציריך (1937) - ובירושלים (1951) מטעם א"י העובדת בארצות הברית.
בשנת 1943, ציר מהעיר דיטרויט לועידה היהודית הגדולה בניו-יורק.
יחס מיוחד לו ולרעיתו לעניני תרבות ואמנות. ב-1927 הביאו את "הבימה" להציג בדטרויט. נתנו יד לקרן התרבות ישראל-אמריקה ויצרו על שמם קרן למילגות להשתלמות אמנים צעירים מוכשרים מישראל. בזמן האחרון רכשו מהאמן הנודע ברוך סט מקליפורניה עשרות חיטוביעץ אמנותיים, המתארים את חיי העיירה היהודית במזרח אירופה מלפני השואה, ואוסף זה יועבר במתנה לאחד ממוסדות התרבות בישראל.
יסד ליד הוצאת הספרים של אוניברסיטת וויין בארה"ב קרן להוצאת ספרים במחקרים יהודיים בשם The Morris L. Schaver Publication Fund for Jewish Studies.
בנו: יצחק הוא מקבל חינוך עברי ומדבר עברית. ביקר עם הוריו פעמים אחדות בישראל. לרגל הגיעו לברמצוה תרמו הוריו מגרש-משחקים לילדי קרית-היובל בירושלים.