אברהם קריב (קריבורוצ'קה)
נולד בשנת תר"ס (1900) בסלובודקה, פרבר קובנה (ליטא).
לאביו יעקב קריבורוצ'קה (בעל מלאכה).
למד בחדר ובישיבות סלובודקה, טלז' ומיר.
במלחמת העולם הראשונה נקלע בזרם הפליטים והיהודים המגורשים מאזורי-הספר המערביים לאוקראינה ובמוצאי המלחמה הגיע לאודיסה. שם גמר את בית המדרש למורים עברים מיסודה של "תרבות" (מוריו היו: ח. נ. ביאליק, פרופ' יוסף קלויזנר ועוד). עבר למוסקבה ועסק שם בהוראה עברית, תחילה בגלוי ואח"כ בסתר, בגלל האיסור על העברית מטעם השלטון, בחוגי "החלוץ", וביצירה ספרותית בעברית, ופרסם את ביכורי יצירתו בקבצים עבריים שיצאו ברוסיה (קודם לאיסור שנגזר על הוצאתם) ובבמות ספרותיות שונות בארצות הגולה ובארץ ישראל. למד שנים אחדות באוניברסיטת מוסקבה מתימטיקה ומדעי הטבע וגמר ב-1929.
אחרי השתדלות מרובה קיבל היתר יציאה מברית המועצות ובחול-המועד סוכות תרצ"ה (סתיו 1934) הגיע לארץ, והמשיך בעבודה ספרותית.
נשא לאשה את אביבה בת הסופר בן ציון ידידיה . (ראה כרך ט', עמוד 3297).
רוב זמנו בארץ עוסק בעריכה (המוסף הספרותי של "דבר", דו-השבועון "מאזנים", ספרי הוצאת "עם עובד", הירחון "מאזנים" המחודש, ועוד), וכן ביצירה עצמית ובתרגום, בעיקר מהספרות הרוסית הקלאסית.
ספריו: "עיונים" (ספר מסות ובקורת, הוצאת אגודת הסופרים ליד "דביר", תש"י), "קול ובת-קול" (ספר שירים, הוצאת "עם עובד", תשי"ב), "אדברה וירוח לי" (בקורת הספרות החדשה מבחינת חשבון רווח והפסד לצביון היהודי של האומה, הוצאת "עם עובד"), "עטרה ליושנה" (מאמרים על הספרות, על העם ועל המדינה, הוצאת "דביר", תשי"ז).
תרגומיו: אלכסיי טולסטוי: פיטר הראשון, ג' חלקים (הוצאת שטיבל, תרצ"ו) ; פ. מ. דוסטוייבסקי: רוח נמוכה (הוצאת שוקן, תש"ה) ; א. ק. טולסטוי : הנסיך סרבריאני, ב' חלקים (הוצאת "עם עובד", תש''ו); אלכסנדר הרצן: זכרונות והגיונות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ו) ; איגנאציו סילונה : בית-ספר לדיקטטורים (הוצאת "עם עובד") ; ל. נ. טולסטוי: ילדות, נעורים ועלומים (הוצאת "עם עובד", תשי"ד) ; דוסטוייבסקי: נייטוצ'קה נייזבאנובה (הוצאת "עם עובד") ועוד.
בניו: אוהד, רעואל.
אליהו דוד בדש
נולד י' בטבת תרמ"ט (סוף 1888) בגרודנה, רוסיה.
לאביו אברהם ולאמו חנה בת חיים ליב לוביץ .
קיבל ראשית חינוכו בתלמוד תורה. יצא בנעוריו לאנגליה ועסק בבנין ובחקלאות. היה פעיל בחיים הצבוריים של יהודי מזרח אירופה והשתתף ביסודה ובפעולותיה של "אחוזת לונדון" שחבריה התארגנו לרכישת קרקע ולהכנת התנחלותם בארץ-ישראל, ורכשו את אדמת כרכור.
בשנת תרפ"א (1921) עלה לארץ, ייצג את אחוזת לונדון הראשונה בפיתוח הקרקע ובהכנת ההתנחלות, עזר למוסדות הישוב ברכישת קרקעות נוספים, שביחד עם אדמות "אחוזה" הספיקו לייסוד מושבה בגודל הדרוש. נטע את הפרדסים הראשונים לחברים ולעצמו ומנהל את משקו החקלאי מאז ועד עתה. בשנת תרפ"ח (1928) נשא לאשה את בתיה בת אברהם קובנסקי. שירת את הצבור כל השנים כמוכתר המקום ונציגו, ובתקופת השלטון האנגלי בארץ השכיל, כיוצא אנגליה, לקיים קשרים טובים עם אנשי השלטון שבא עמהם במגע לרגל תפקידו, ולא פעם הצליח לנצל את הקשרים הללו לטובת פעולות ההגנה באזור.
שנים רבות היה ראש המועצה המקומית, וגם עתה נותן מזמנו לשרות הצבור כיו"ר חברה קדישא, גזבר בית הכנסת וחבר הנהלת בנק הלואה וחסכון סניף כרכור.
בנותיו: חנה אשת ישראל האן , דליה אשת אברהם שץ, תמר אשת אשר פלד.