נשא לאשה את רחל בת אהרן פרידוביץ. בשנת 1922 מכר את רכושו בחו"ל - שערכו ירד, ועלה מחוסר כל לארץ.
החל לעבוד כפועל במקצועו ובמשך זמן נהיה לקבלן בצבעות בצבא הבריטי בסרפנד.
אחריו עלתה המשפחה לארץ.
עשה רבות בהכנסת פועלים יהודים במקצועו למחנות הצבא הבריטי. אף שהיתר, התנגדות מקבלנים זרים. וכן עלה בידו לשחררו מעבודה בשבת.
נפטר בתל-אביב, כ"ו כסלו תרצ"ב (6.12.1931).
צאצאיו: פניה אשת בצלאל מנס, יעקב (ראה בכרך זה), גניה אשת וולף גינסוצקי, שרה אשת משה אפל, אריה (ראה בכרך זה).
משה אברמוביץ
נולד בוילנה (ליטר,), כ"ז חשון תרמ"ה (סוף 1884).
לאביו שלמה אברמוביץ מוילנה. קבל חנוך מסורתי וכללי.
ממיסדי אגודת "התחיה" בוילנה.
בשנת 1905 עלה לארץ.
נשא לאשה את הינדה בת ר' ליב צייטלין. החל לעבוד באותה שנד. במםבנה של ביהח''ר "עתיד" בבן-שמן (שנוסד ע"י המהנדס נחום וילבוש (וילבושביץ), אליהו ברלין ושמואל פבזנר) . עבר עם המפעל את הלבטים שלפני מלחמת העולם הראשונה.
בשנות משבר יצא לכיבוש עבודה בחקלאות, עבד בסג'ירה, כפר תבור, בזכרון-יעקב ובעטלית. אח"כ חזר לעבוד בביהח''ר הנ"ל שעבר לחיפה בשם "עתיד-שמן". היה גם מפעילי בנין הטכניון בחיפה. מראשוני המתישבים בהדר-הכרמל בחיפה. נפטר בחיפה, כ''ג אב תש"ו (20.8.1946). בנותיו: שולמית אשת דב (ארנסט) גלסנר, נעמי אשת רמי ברוולד, יהודית אשת משה גלבע (שיסל).
פסיה ברילובסקי
נולדה בכפר ע"י העיר ברנוביץ (רוסיה הלבנה), ט' אב תרנ"א (1891).
לאביה מיכאל ולאמה חיה בת יצחק לימפובסקי. קבלה חנוך חקלאי ברוסיה.
עלתה לארץ בשנת 1914.
נשלחה לעבודה בבן-שמן. החלה לעבוד במטבח, עברה לעבוד ברפת, בשדה, במשתלה ובגורן.
עברה בבן שמן את הסבל במלחמת העולם הראשונה. כשהחלו הגרושים מהארץ ע"י התורכים הלכה ברגל עם י. ח. ברנר ועוד ליפו והתעתמנו, במטרה שלא יגורשו מהארץ כנתינים רוסים (זרים).
בשנת 1918 עברה למקוה ישראל. עבדה ברפת, סדרה את המחלבה והכניסה פועלים יהודים במקום הערבים. אחרי שאליעזר יפה (ראה כרך א', עמוד 395) קבל מידה את הנהלת הרפת, עברה לעבוד במשתלה, והיתה הפועלת העברית הראשונה שעבדה במקוה ישראל במשך ימי קיומו, בתור פועלת ומדריכה לילדים וכו'. הצליחה להשפיע על ההנהלה לקבל לעזרה את החברה פנינה סגלוב , ושתיהן עבדו והדריכו את הילדים בעבודת המשתלה.
בשנת 1919 נישאה לאברהם ברילובסקי , מחיילי הגדוד העברי שהגיעו לארץ, ועברו לגור ביפו.
במאי 1921 השתתפה עם בעלה בהגנת יפו-ת"א, ועזרו לאסוף את הפצועים וההרוגים היהודים לביתו של ספקטור .
בשנת 1922 עברו לגור ברמלה, ועבדו בריכוז כלי המלחמה - לתקונם ולחדושם.
בשנת 1925 עברו לשכונת מונטיפיורי (ת"א) ובעלה נתקבל לעבוד בחברת החשמל.
בשנת 1929, בפרוץ המאורעות, נשארו הם (עם 4 ילדים) ועוד משפחה אחת בשכונה, האחרים - עזבוה, היות וסבלו מהערבים בסביבה והגרמנים משרונה.
בשנת 1932 קנו חלקת אדמה בשכונת בורוכוב ובנו עליה בית ומשק חקלאי ליד הבית.