אימות בעברית. בעקב הצלחתו בהרצאת-אורח (להזמנת היו"ר) על תל חי בארגון הנוער "תכלת-לבן" קנה את עולמו בתנועה זו והשפעתו גדלה והלכה בה. עקב בערנות ובענין רב אחרי המתרחש בתנועה הציונית והחלוצית בארץ ובגולה, הזרמים השונים והנוגדים משכו אותו כל אחד לעברו, ובסוף ניצחה זיקתו לתנועת "גורדוניה" ובהשפעתו הרבה בסניף המקומי של "תכלתלבן" השיג את הצטרפותו ל"גורדוניה". עם גידול התנועה גדל בה במשימות, בתפקידים ובהישגים במאבק הרעיוני עם יתר התנועות החלוציות, שהתנהל תוך שיתוף עם המפלגות הציוניות-הפועליות שבארץ ואיחודיהן העולמיים. במאבק ממושך ומסועף זה פעל בעבודה ארגונית, בשיכנוע ובהסברה בדיבור ובכתב, בעשית נפשות בחוגי הנוער העובד והלומד, בהרצאות ובנאומים באספות ובועידות, בכתיבת מאמרים, בעריכת עתונים ופרסומים אחרים. תוך כך גמר את הגימנסיה ואח"כ עבד כמזכיר בבית-הספר יבנה בלודז, ובבית ספר גבוה בלודז'.
עלה לארץ באדר תרצ"א (1931) והצטרף לקבוצה צעירה גורדוניה ב' ליד קבוצת שילר (רחובות), בה נתנסה בחבלי ההתערות, שבתנאי הימים ההם התבטאו בחוסר עבודה, רעב, מחלות, ותוך כך המשיך בערנות צבורית ואינטלקטואלית ופרסם את מאמריו הראשונים ב"הפועל הצעיר" וב"דבר". עלה עם קבוצתו להתנחל ברמת-דוד ונשאר חבר הקבוצה עד יום מותו.
לדרישת הנהגת התנועה נשלח לעבודה ארגונית, לתעמולה והדרכה אידיאולוגית. יצא בראשית 1933 לשליחות באירופה- פעל זמן קצר בוינה ואח"כ קרוב לשנתים בגליציה.
גם בתקופות מאוחרות יצא כמה פעמים בשליחות התנועה. בארץ היה אז פעיל בתפקידים מרכזיים שונים: במזכירות חבר הקבוצות, חבר מרכז מפא"י, חבר מועצת ההסתדרות וכו', עורך "ניב הקבוצה", "ניב לנוער" (בהוצאת חבר הקבוצות ואח"כ איחוד הקבוצות והקיבוצים), "אגרות" ו"ידיעות המזכירות", ועוד. היה ציר בשלשה קונגרסים ציוניים: פראג 1933, ציריך 1937, באזל 1946. מקונגרס באזל נסע לבקר במחנות ובריכוזים של שארית הפליטה.
אחרי שבראשית 1952 ריכז בבית-ברל את הסמינר הראשון של איחוד הקבוצות והקיבוצים השתלם שנתים באוניברסיטת לונדון במדעי מדינה, כלכלה וחברה, ואחרי שובו מלונדון נתמנה למנהל המחלקה לעניני החלוץ והנוער בועד הפועל של ההסתדרות.
בשנת 1952 נסע לארה"ב ולקנדה, ובהיותו שם עזר למגבית ההסתדרות.
נפטר כ"ג ניסן תשי"ח (13.4.58) והובא לקבורות ברמת דוד.
קבוצת רמת דוד פרסמה חוברת "דפים לזכרו" (אייר תשי"ח).
רפאל שוטלנד
נולד בלוניה, פלך ורשא (פולין), ט' תשרי תרמ"ו (סוף 1885).
לאביו משה (סוחר) ולאמו אסתר לבית שווארץ. קיבל חינוך מסורתי.
היה מפעילי "פועלי ציון" בעירו. למד סנדלרות ועלה בשנת 1910 לארץ.
היה שומר ברחובות, עבד בחקלאות בבן-שמן וקיבל שם הדרכה בחקלאות מחבריו: אליעזר יפה ואורי זסלבסקי. בארץ המשיך להיות פעיל בפועלי-ציון.
עבר לפתח-תקוה, עבד בחקלאות. נבחר לועד הפועלים במושבה, נבחר למרכז עבודה.
מיוזמי מטבח הפועלים וקופת חולים.
מראשוני קבוצת "אחוה" בפתח-תקוה. במלחמת העולם הראשונה, שמר בכרכור, עבד אצל קנמינסקי במרחביה.
בגירוש תושבי יפו ותל-אביב, היה מהפעילים שדאגו לשלוח עגלות להעברת הפליטים לצפון. וכן היה ממארגני ומספקי פחי המים בדרכים - מת"א לכפר סבא עבור הפליטים וכן "דאר" מכתבים שהעבירו לבני משפחות הפליטים המפוזרות ע"י שליחים).
נשא לאשה את זהבה (גולדה) בת מרדכי צריקובסקי. בגמר המלחמה חזר לת"א והקים תעשיה לנעלים