מרדכי גפן
נולד בינואבה (ליטה), א' ניסן תר"ן (1890).
לאביו אברהם (סוחר יערות, ממשפחת רבנים) ולאמו חנה בת יהודה ליב ברמן. קבל חנוך מסורתי בישיבות - בקובנה ובוילנה. היה חרשתן.
פעיל בהסתדרות הציונים הכלליים במוסקבה ובועד למען "הבימה".
בשנת 1925 סידר, בתור מצנט לתיאטרון "הבימה" סבוב בכל אירופה, עד נסיעתם לארצות הברית בסוף 1926.
באותה שנה נשא לאשה את לאה בת זלמן לוין מריגה. ועלה לארץ.
קנה יחד עם אחיו פרדס ברמת-גן ויסד יחד עם אחיו את השותפות "האחים גפן" לפרדסנות ולגאולת קרקעות (זמן מה גם בשותפות לניקוי בורות בתל-אביב, לפני שהשרות עבר לידי העיריה).
גאלו מהערבי-נוצרי אדמונד רוק היפואי (שהיה חבר הועד הפועל הערבי ועמד בראש החרם נגד היהודים...) קרקעות בסביבת תחנת הרכבת הישנה בתל-אביב. רכשו חלק מפרדס י. ל. גולדברג ברמת-גן. תוך קיום עבודה עברית מלאה וקיום יחסים הוגנים עם העובדים. טיפחו את פרדסם להעלות תנובתו בכמות ובאיכות, ובתערוכה בשנת 1927 זכו בשלשה פרסים ראשונים עבור הפרי.
עם התפתחות הישוב ברמת-גן הוכנס הפרדס לתחום הפתוח העירוני, וכיום בנויה "שכונת גפן" על אדמתו.
בשנת 1933 קנו 420 דונם אדמה ב"סרפנד" בדרך יפו-ירושלים, שטח שנקרא מאז "קרית גפן", ואחרי קום המדינה עבר השטח לידי הסוכנות היהודית ונבנה עליו "כפר ארגנטינאי".
משנת 1924 פעיל ב"קרדיט גומלין בע"מ" במועצה ובהנהלה בתור סגן מנהל.
משנת 1929 פעיל ב"מגן דוד אדום" בהנהלה, ובמשך 4 שנים היה גזברה.
חבר הנהלת הועד למען עולי רוסיה, גזבר כבוד של האגודה לייעוץ לעניני נשואין.
משנת 1932 חבר הנהלת בית הכנסת הגדול בתלאביב, ומשנת 1942 משמש הוא בתור סגן יו"ר הנהלתי, ובפועל בתור יו"ר.
חבר המועצה של הסתדרות הציונים הכלליים בתלאביב.
חבר הועד למען "הבימה".
צאצאיו: אביב גפן (מהנדס), חנה אשת ד"ר ארי גולדמן.
יצחק קצנלנבויגן
נולד בלובביץ (רוסיה), ב' טבת תרנ"ה (סוף 1894). לאביו דוד (בעל טחנות קמח ויערות) ולאמו אסתר בת שניאור זלמן קופרין. קבל חנוך מסורתי, בוגר גמנסיה בריגה. היה פעיל בארגוני הנוער הציוני בעירו.
שירת בצבא הרוסי.
בשנת 1913 עלה לארץ.
עבד כפועל בפרדסים בפתח-תקוה, בפרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבד בתור מכונן בבתי המלאכה של הצבא התורכי בראש-העין תחת הנהלתו של המהנדס ברוך קטינקא , אח"כ עבד ברכבות בעזה.
אחרי הכיבוש עבד זמן מה בתור מסגר במחנות הצבא הבריטי, ועבר לעבוד בבית החרשת ס י נ ב ר.
ב-1918 ביסוד המשטרה הא"י התגייס לפי צו המוסדות הלאומיים.
במאורעות מאי 1921 נאסר ונאשם שהרג בתפקידו כשוטר שני ערבים במאורעות. הובא למשפט צבאי. הגנו עליו עורכי הדין של ועד הצירים (הסוכנות היהודית) ה"ה: הרי סקר, הריס סמואל ודונקלבלום. יצא זכאי מהמשפט אחרי שישב אסור כחדש ימים.
בשנת 1924 הוברח ע"י האנגלים לאוסטרליה היות והערבים רצו לנקום בו.
בשנת 1925 חזר ועבר לשרת במשטרת תל-אביב. משרת במשטרה עד היום.
צאצאיו: יהודה, ברוריה.