שערביי הארץ מגדלים היו וערבובו עם דברי בושם ותבלינים - שהיה מביאם מארצות המזרח הרחוק, מהודו וכן מצרפת, יסד בהתאם לכך, בית חרושת ראשון לטבק ההרחה בשם "הצבי". ריכז למפעל זה פועלים תימנים מומחים, שמשלוח יד זה עבר לידם תוך מסורת מאבות לבנים.
המשיך לעסוק במסחר והיה מראשוני הסיטונאים והאימפורטרים לצרכי מזון, ובמיוחד לתבלינים ודברי בושם מהמזרח הרחוק, מהודו, מאפריקה ומצרפת.
גאל שטחי קרקעות רבים מידי הערבים בחלקי הארץ השונים והקים כמה בנינים בתל-אביב.
מתוך חיבה לעתיקות ולאמנות, גאל ספרים וכתבי-יד עתיקים, ופיתח רבות תוך כדי מסחר בחפצי אמנותתימניים, את הייצור של תכשיטי-כסף בעיקר.
היה רחוק מכל השקפה פוליטית קבועה, לפיכך לא נטל חלק במפלגות ובארגונים. אך נדב ותמך רבות בהגנה ובמחתרת גם יחד.
מפאת ענוותנותו הרבה שנא להתבלט. הגיש סעד (בכל המובנים) וסייע באורח קונסטרוקטיבי ביותר, בגלוי ובסתר לנצרכים רבים.
השתתף כמשקיף מטעם העדה התימנית בקונגרס הציוני הי"ח בפראג (אלול תרצ"ג).
נפטר בתל-אביב י"ח כסלו תשי"ח (11.12.57) ביום לידתו. והובא לקבורה בקרית שאול בתל-אביב.
צאצאיו: נעמי אשת האגרונום שמעון אילון, יונה, שלמה, שלום.
הרב צמח זאמברובסקי
נולד י"ג ניסן תרע"א (15.4.1911) בווארשה (פולין).
לאביו הרב יהושע הלוי זאמברובסקי (חבר הרבנות בווארשה, אח"כ רב בסיראקיוז ואח"כ רב הכולל בבופאלו שבמדינת ניו-יורק ושם נפטר בתרפ"ט; ממנהיגי המזרחי בארה''ב וחבר הועד הפועל של אגודת הרבנים בארה"ב ובקנדה, מחבר הספרים "תפארת יהושע" על תהלים ו"חמדת יהושע" על עין יעקב) ולאמו רבקה בת ר' אברהם גוועלבע מווארשה.
למד בחדר "תפארת ישראל" ובמתיבתא "יסוד התורה" בווארשה ולימודי חול מפי מורה מיוחד.
בגיל בר מצוה יצא עם הוריו לאמריקה. גמר גימנסיה בסיראקיוז, למד בישיבת ניו-הייוון, במתיבתא בניו-יורק, בישיבת "תורה ודעת" וב-1932 הוסמך לרבנות ב"ישיבה לרבנים חרדים" בקליוולנד, ובאוניברסיטת ווסטרן רסרב קיבל תואר ב. א.
ב-1930 נשא לאשה את חדוה בת צבי ופשה ליפשיץ בקליוולנד.
עוד בלמדו בישיבות באמריקה פתח בפעילות ציונית, בארגון סניפי "בני עקיבא" ו"המזרחי הצעיר", בעבודה בקרב הנוער למען הקה"ק, ואחרי פרעות תרפ"ט נרשם בין המתנדבים להגנת הישוב בארץ. אחרי גמרו את לימודיו נתמנה למזכיר ראשי של תנועת "המזרחי הצעיר" בארה"ב. אח"כ היה רב בבית-הכנסת "המרכז היהודי" בקליוולנד הייטס, חבר נשיאות מרכז הרבנים בקליוולנד וממלא שם תפקידים חשובים אחרים: נשיא הסתדרות המזרחי, חבר לשכת החינוך היהודי, חבר ועד המנהלים של איגוד מוסדות הסעד, מרצה ללימודי היהדות בביתהמדרש למורים, חבר-כבוד של עירית קליוולנד הייטס ומפקח לעניני היהדות בה. כבש לו מקום-כבוד בפעילות צבורית ולאומית גם בהיקף ארצי כסגן נשיא הקונגרס היהודי האמריקאי, מזכיר ראשי של המזרחי בארה''ב, גזבר המועצה הציונית לשעת חירום, ומזכיר-כבוד למרכז להפצת השקל וועדת הבחירות לקונגרס הציוני בארה"ב, חבר הנהלת הקה"ק בארה"ב, ציר לקונגרסים הציוניימ מ-1937 ואילך, ובאחרונה גם חבר נשיאות הקונגרס וחבר הועד הפועל הציוני, ציר הועידות העולמיות של המזרחי, נואם ראשי מטעם המזרחי-הפועל המזרחי בקונגרסים ובועידות ארציות, אחד הנואמים הראשיים בעצרת-העם הענקית (כמאתים אלף יהודים) בככר מדיסון פארק בניויורק למחאה נגד "הספר הלבן" וכו'.
השתתף במשלחות אצל נשיאי ארה"ב ובפגישות עם ראשי מדינאיה למען הציונות ולרכישת תמיכתם ביסוד מדינה יהודית.
ב-1948 נבחר לרב במונטריאל שבקנדה ומאז מילא שם תפקידים מרכזיים בראשות הסתדרות המזרחי בקנדה (מ-1948 סגן נשיא בפועל, מ-1951 נשיא בפועל, מ-1957 יו''ר הסתדרות המזרחי והפועל המזרחי, ב-46-51 חבר הנהלת האיגוד העולמי של המזרחי שהיה ממיסדיו, ומ1955 חבר המרכז העולמי), וכן בהנהגה המרכזית של הפעולות למען ישראל (המגבית המאוחדת, אגרות המלוה הישראלי בקנדה ובהנהלה העולמית, הקה"ק), נשיא מועצת הרבנים במונטריאל, יו"ר הועדה הדתית-לאומית לסעד בקנדה, ועוד ועוד. היה מראשי הדוברים במשלחות הציוניות למען ישראל אצל ראשי ממשלת קנדה ומהפעילים בקשרים עם ראשי יתר הדתות למען מדינת ישראל. השתתף בין נציגי הארגונים היהודיים שבתפוצות בועידה הכלכלית הישראלית ב-1953 לפי הזמנת ראש ממשלת ישראל.
ביקר בארץ כ-20 פעם מאז 1937 לרגל פעילותו