בצבעים של קיימא, אלא גם להדפיס על המשי, ובכך סלל את הדרך גם לענף תעשייתי חדש של העתקת תמונות אמנותיות על גבי משי, ענף שאין לזלזל גם בחשיבותו המעשית שבמאזן הכלכלי של ארצנו, כשם שגם "הזייתו" הראשונה בדבר "קארניוואל" של פורים נתגלתה אף כבעלת ערך מעשי בהחשת מחזור המסחר והמלאכה ובהגברת התיירות בעונת הפורים.
בהוצאת "הדים", ירושלים, תרפ"ה הופיע ספר "ברוך אגדתי - אמן הרקוד העברי".
סיבוב תערוכה באירופה המזרחית והמערבית של ברוך אגדתי - אמן המחול העברי (ת"א, דפוס אחדות, תרפ"ז. בעברית, אידית, גרמנית וצרפתית).
ד"ר ברוך ברוכין
נולד בירושלים בשנת תרנ"א (25.8.1891).
לאביו יהודה ליב ולאמו שיינה ביילה .
קיבל חינוך מסורתי, בית מדרש למורים (מיסודו של דוד ילין וח. זוטא ), אוניברסיטה ע"ש קייסר וילהלם בברלין, גמר פקולטה לרפואה. בהיותו סטודנט לרפואה, שימש גם מורה לעברית ומדעי היהדות בבית הספר בברלין, אח''כ רופא בבית החולים היהודי בברלין.
היה מורה בבית-ספר למל.
בשנות מלחמת העולם הראשונה שירת כקצין-רופא בצבא התורכי-גרמני בארץ ובחזית סואץ.
היה רופא בפוריה, מסחה, ימה, כנרת, צמח, ראש פינה וטבריה, בגליל התחתון והעליון, רופא של קבוצים ומושבות עבריות.
נלחם בקדחת ובמחלות אחרות שהפילו חללים בימים ההם.
עבר ל"הדסה" ונשלח לגרמניה להשתלמות, כדי להרחיב את ידיעותיו הרפואיות. בחזרו לארץ, התמנה כרופא בחברון, עבד אח"כ בירושלים ובשירותי "הדסה" בתל-אביב.
בשנת 1919 נשא לאשה את שושנה בת מתתיהו לוינזון מפוריה (עלתה לארץ בשנת 1914 מסט'-לואיס שבארצות-הברית).
עמד בראש השירות הרפואי של המשמר האזרחי.
היה רופא ההגנה בשנות 1920-1939.
בשנת 1933 פתח קליניקה פרטית בתל-אביב.
היה פעיל בהסתדרות הרפואית ויסד ביחד עם ד"ר מנדלברג את הליגה למלחמה בשחפת.
היה ציר בקונגרסים רפואיים בווישי.
מילא תפקידים חשובים בבני-ברית, בלשכות "שערי ציון" ו"שמעון רוקח".
היה חבר נאמן בחברה לתולדות הרפואה ולקח חלק רב בפעולותיה.
פרסם ספר רפואי (בגרמנית, 1916).
פרסם מאמרים בעתון "הרפואה" על נושאים רפואיים.
נפטר באיסטנבול, (תורכיה), י"א תשרי תשי"ט (25.9.58). גופתו הועברה לירושלים. בניו: יהודה, מתתיהו, אבינועם.
ליפא רוזנצויג
נולד מוהילוב (רוסיה), ג' תשרי תר"ן (12.9.1889).
לאביו ר' אלעזר שו"ב ממוהילוב ולאמו לאה בת ר' חנינא ליפא שו"ב רוטברג (מגזע רבנים, חסידי ותלמידי הבעש"ט).
קיבל חינוך מסורתי בחדר בבית דודו הרב מתתיהו ליב דיזנהוף במוהילוב, וחינוך כללי בבית ספר לציור באודסה, אקדמיה לאמנות בפילדלפיה (ארצות הברית).
היה חבר פעיל בסוציאל-דימוקרט בעירו.
בסוף שנת 1911 עלה לארץ והתישב בירושלים. היה שם פעיל במכבי וכו'.
עבר לתל-אביב ושימש בתור מורה לציור בבתי הספר העירוניים בתל-אביב : בי"ס לבנות, לבנים, הצפון, גאולה ואהבת ציון.
היה פעיל ב"הגנה". היה קצין תרבות. במלחמת העולם הראשונה עבר לכפר סבא, שם הכיר את הצעירה רבקה בת אברהם בער לוי (ממשפחת רוהלד) (ראה את הערך שלה בכרך הששי, בעמוד 2555) ולאמה שושנה (רייזל) בת ר' בייניש הצורף סלור. בכפר סבא היה פעיל ביסוד בית החולים לפליטי המלחמה - מגורשי תל-אביב ויפו. לפי החוברת "מגלת כפר סבא" (קורות הגולים בכפר סבא, תרע"זתרע"ח, מאת מנחם י. קלוינר) התמסר רוזנצויג כולו להצלת מאות אנשים ממות, ואחרי שחבריו ראו את עבודתו, עבדו ביותר מרץ ורצון.
היה בין מתנדבי הגדוד העברי הראשון במלחמה העולמית הראשונה.
היה כמה שנים מורה עברי בפילדלפיה (ארצות הברית).
בנו: ד"ר אברהם רוזנצויג (גיאולוג מינרלוג ומומחה במחקר האוראניום).