ב-28 לאוגוסט 1928 עבר לגור בלימה (פרו, אמריקה הדרומית).
השתלם באוניברסיטה "קטוליק" בלימה-פרו, בהיסטוריה, פילוסופיה ומשפטים.
ביום 20 לנובמבר 1939 קיבל תואר עורך דין ופתח בלימה משרד פרטי לעורכי-דין.
כל השנים פעיל בעבודה צבורית וציונית. בעניני הקרן הקיימת, קרן היסוד והמגבית המאוחדת. במשך 4 שנים היה יו''ר ההסתדרות הציונית בפרו (1946-50) ופעל רבות בהכרת ממשלת פרו במדינת ישראל.
בשנת 1941 היה ציר היהדות בפרו בקונגרס היהודי העולמי בבלטימור, ובשנת 1945 בקונגרס היהודי העולמי באטלנטיק-סיטי בארצות הברית.
בשנת 1945 ציר בקונגרס בלטין-אמריקא שנערך בארגנטינה.
בשנת 1958 השתתף כציר פרו בכינוס המשפטנים בחגיגות העשור בירושלים.
כתב ספר על היהדות בפרו.
כותב מאמרים בעתונות "נסטרוס" בלימה ועוד בעניני היהדות והציונות.
שליחי ישראל מוצאים בו עזר רב לפעולותיהם במגביות השונות.
בשנת 1959 נשא בישראל לאשה את אטינה בת סימון ורנר.
אלעזר בניועץ (קופל)
נולד ביום י''ב ניסן תרצ"ז (24.3.1937) בוינרנויישטאדט (אוסטריה).
לאביו יועץ קופל (בן ר' אלעזר קופל , ת"ח וסוחר אמיד. היה מרואי הקיסר קרל הרביעי, ושמעו נודע כפודה שבויים וכתומך בחכמים וסופרים). אביו יועץ (המשיך במסורת אבותיו: למד בישיבות ועבר לעסוק במסחר. היה אחד ממטפסי-ההרים הנודעים בזמנו בארץ שבתו) ולאמו ירוחמה-אלזה בת מנחם פליישמן (נצר לשושלת רבנים ואבדי"ם מהונגריה).
לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה ב-1940 בעודנו ילד רך, עלה עם הוריו בעליה הבלתי-ליגלית לארץ (לאחר תלאות מרובות הגיעו לארץ ונכלאו במחנה סרפנד).
בשנת תש"ד (1944) נפטר האב, לאחר מחלה ממושכת, וחינוך הילד הוטל על שכם האם.
ראשית למודיו היסודיים קנה בביה"ס ביל"ו שבתלאביב וסיימם בכפר-אתא, בו שהה שנתים במוסד פרטי. עבר לישיבת כפר-הרא"ה ובמשך שלוש שנים סיים למודיו התורניים והתיכוניים.
שם החל כשרונו הספרותי לפעמו, ובן ט"ו פרסם שירו הראשון בעתון הנוער "חזון". אחד הרבנים, שפקח עינו עליו וטפחהו במסירות, נטל צרור שיריו והביאם לפני המשורר דוד שמעוני , שצפה עתידות לנער.
מני אז נקשרה ידידות עמוקה בין השנים, ידידות שנסתיימה עם מותו של שמעוני. לפני לכתו לצבא עבד יומם כטכנאי קירור, ולילה חבש ספסל בית-המדרש.
בצה"ל שירת ביחידה קרבית ולאחר שנפצע בקרב ניצנה הועבר לשמש בתפקיד קצין תרבות, ספרן ומרצה.
במשך שירותו הצבאי הוציא קובץ שיריו הראשון "ביני לבין עצמי" (הוצאת מ. ניומן, תל-אביב, תשי"ז), שזכה לתגובות ערניות בעתונות בארץ ובחו"ל; וחלק משיריו אף נתפרסמו בבימות ספרותיות בתרגום צרפתי וגרמני.
עם צאת ספרו קירבוהו המשוררים יעקב כהן וזלמןשניאור, שהיה איש סודו ותקופה קצרה גם שימש מזכירו הפרטי ועוזרו הספרותי.
על שיריו אמר המשורר אברהם שלונסקי : "זהו חומר פיוטי ורגשי רב. המשורר הצעיר נאבק לעיצוב הצורה האמנותית שלו בצורה מקורית מאד ואינו הולך בדרכים המקובלות" ("במחנה" ד' תמוז, תשי"ז).
לאחר שחרורו מהצבא עבר לרגלי עבודתו במוסד הרב קוק ירושלימה, ובמשך שנתים למד באוניברסיטה העב