אחיו, משה חי, עזר על-ידו ואביו היה עוזר להם בברירת החומר להדפסה.
בסוף שנת תרל"ג (1873) העבירו האחים את בית-דפוסם לירושלים. והחל משנת תרל"ד (1874) הדפיסו שניםעשר ספר. הספר הראשון היה של אחד מחכמי ארם צובא. כל הספרים שהדפיסו, פרט לאחד, היו של חכמי הספרדים, מכיוון שהם היו רגילים בקריאת הכתב הספרדי יותר משאר המדפיסים האשכנזים (א. יערי, לקוטים ביבליוגרפיים, חוברת י"א).
לאחר חמש שנים נאלצו לסגור את בית-הדפוס, ואליהו חי נסע לפריז והמשיך שם בעבודתו זאת.
בשנת תר"ל השתתף ר' אליהו בכתיבת מאמרים ב"הלבנון" על תולדות הקהלה היהודית בארם צובא.
מאיר מנדל
נולד בקלוש (פולין) בשנת תרס"ז (12.10.1907).
לאביו יהודה אריה מנדל ולאמו שרה בת חיים דב הרטנשטיין .
בוגר בי"ס עממי ותיכון פולני בסטניסלבוב, בי"ס גבוה - פקולטה לחקלאות באוניברסיטה בננסי (צרפת).
קבל תואר - מהנדס חקלאי (I.A.N.
היה חבר ההנהגה העליונה של "גורדוניה" וחבר מרכז "החלוץ" בלבוב.
בשנת תר"ץ (1930) עלה לארץ.
עבד בחקלאות.
חבר קבוצת "גורדוניה" בנס-ציונה (1930-33), בכפר החורש (1933-49), "קרית-ענבים" (1949).
בשנת 1936 נשא לאשה את נעמי בת דוד פונקפורט. חבר מזכירות מפא"י (1944), חבר המרכז החקלאי (1944-45).
חבר מזכירות ''חבר הקבוצות ואיחוד הקבוצות והקיבוצים".
חבר הועד הועד של הסתדרות העובדים הכללית בישראל.
מזכיר איחוד הקבוצות והקיבוצים.
מאמרים: ב"דבר", "הפועל הצעיר", "ניר הקבוצה" ו"אגרת לחברים".
ספרים: "חבר הקבוצות יסודותיו ומפעליו" (הוצאת גורדוניה-מכבי הצעיר, 1944), "הקבוצה ערכיה ומפעלה" (הוצאת חבר הקבוצות, אב תשי"א), "Propos Sur la (1957) Kvoutsa" (בהוצאת אחוד הנוער החלוצי).
כל השנים פעיל בהגנה. נוטר לישובים עברים ב"כפר החורש".
בניו: אמנון, עמוס.
הרב רפאל אוחנה
נולד במכנאס (מרוקו) בשנת תר"י (1850).
בשנת תרכ"ה (1865) עלה לארץ עם אביו-זקנו ר' יהודה אוחנא והתיישב בטבריה.
בשנת תרמ"א (1881) יצא בשליחות כולל טבריה לבוכארה והוא היה הראשון שקבע שם קופות ר' מאיר בעל הנס לטובת ישובה של טבריה.
על שליחותו זאת הוא כותב בהקדמה לספרו "טובת מראה": "הלכתי בארץ מדבר שמם על הגמלים טו"ב ימים ולילות בסכנה עצומה ונדרתי שאם הקב"ה יצילני וישיב את שבותי חי ובריא לעיה"ק טבריה ת"ו חובה עלי לחבר ספר המדבר בשם עיה"ק הנז'".
אחר-כך יצא בשליחות-טבריה פעמים אחדות, לצפוןאפריקה (תרנ"ז), סוריה, בגדאד והודו (תרנ"ד).
חיבר ספרים עממיים שונים: "שיר חדש" (ירושלים תרמ"ט); "ישוב מערבי" (שם תרנ"ו), "טובת מראה" (הנ"ל שם תרנ"ז); "מראה הילדים", (שם תר"ס); "ראה מעשה" (שם תרס"ב); "נזכר הלכה", (שם תרס"ו). נפטר בצפת כ"ז אב תרס''ב (1902).30.8).
יעקב אשכנזי
בן ר' יהודה שמואל אשכנזי. נולד בטבריה בשנת תק"ע (1810).
למד תורה מאביו, שהרביץ תורה בישיבות העיר.
בשנת ת"ר-תר"א (1840/41), כשיצא אביו בשליחות טבריה לערי איטליה, נצטרף אליו גם בנו זה ואחיו אברהם. בליוורנו למד את מלאכת הדפוס ויסד בשנת תר"ג (1843), יחד עם אחיו, בית דפוס עברי חדש, שבו הדפיסו כמה מספריהם של חכמי א"י. בשנת תר"י (1850) נפרדו האחים. אברהם הלך לאלכסנדריה של מצרים ונתקבל כמדפים בבית הדפוס החדש של שלמה איטולינגי מ ליוורנו, שהקים שם בשנת תרכ"ב (1862). אולם בית דפוס זה לא התקיים אלא שנה אחת בלבד.
בסוף ימיו חזר לא"י ונפטר שם בשנת תרל'ה (1875).