שמחה (יעקב) אייזין
נולד ט"ז תשרי תרנ"ח (ספטמבר 1897) בבלודאבקה שליד בריסק דליטא, פולין.
לאביו שמואל (צבעי, ממשפחת בני תורה ועבודה ומלאכה) ולאמו בלה בת חיים ליב לייבמן (תושב כפר).
עד גיל 9 למד בחדר בבלודאבקה ואח"כ בווארשה. אח"כ נכנס ביזמת עצמו (ובהתנגדות אביו) לבית-הספר למלאכה של קהלת ווארשה ולמד את מקצוע אביו. בגיל 11 התחיל לעבוד בבית-מלאכה לציור שלטים ושנה אחת למד בערבים ציור בבית-ספר פרטי לאמנות.
לאחיו הגדול אברהם , שביקר בארץ ב-1907 ועלה להשתקע ב-1910 והיה מראשוני "הפועל הצעיר". נודע שאחיו שמחה מתענין בציור, השתדל להעלותו לארץ כדי שילמד ב"בצלאל", ושמחה עצמו רצה בכך.
עלה לארץ ב-1913 והלך אל אחיו, שמקודם היה פועל חקלאי בחדרה ואז כבר חבר ב"גן-שמואל" ומתגורר עוד בחדרה, מחוסר דיור בקבוצה החדשה. נתפס בנפשו לעבודת היצירה בחקלאות ודחה את נסיעתו לירושלים.
בפסח עלה לירושלים וביקר גם ביריחו ובמדבר יהודה, וגם ב"בצלאל", אך לבו משך אותו חזרה לחיי כפר בחדרה ובכרכור, בעבודה ובשמירה במסגרת "השומר". חלה בקדחת צהובה והוכנס לבית-החולים בחדרה, ואחרי שבוע ביקש "לשחררו", מפני שלרגל פרוץ מלחמת העולם (ב-1914) היה בקבוצתו (של ה"סיביריאקים") בכרכור מחסור בידים עובדות.
לפי דרישת ראשי הישוב, וביחוד של ראשי "הפועל הצעיר", היו הוא ואחיו צריכים לקבל נתינות עותומנית, שלא יגורשו מהארץ בגלל נתינותם הרוסית. אך אחיו, כחבר ועד הפועלים, אולץ על-ידי השלטון הצבאי לספק 50 פועלים לעבודות צבאיות, וכדי להפטר מהאחריות להתחייבותו זו החליט ועד הפועלים שעליו לברוח והותר לו אף לצאת את הארץ, ושני האחים באו לתל-אביב ונתפסו וגורשו למצרים.
באלכסנדריה התנדבו לגדוד העברי בפיקודו של טרומפלדור , אוכזבו כשנשלחו לגאליפולי וגם שם אוכזבו מהיחס של הפיקוד הבריטי. ואחרי שהוחזרו לאלכסנדריה יצאו בקיץ 1915 לניו-יורק. שם התחיל שמחה לעבוד וללמוד אנגלית וציור באולפן-ערב, והשתתף בפעולות ההתעוררות הציונית הגדולה שקמה אז באמריקה.
אחרי הצהרת בלפור התנדב לגדוד העברי האמריקאי. הגיע לגבול הארץ בסוף הקרבות, ועוד הספיק לשרת בקבלת השבויים ובשמירתם במחנות רפיח ובמחסנאות, ופעל בהעברת נשק להגנת הישוב וכלי-עבודה, שנאספו במחנה מאנשי הגדוד האמריקאי ששוחררו ונשלחו הביתה.
אחרי פסח תרפ"א (1921) שוחרר גם הוא ונשלח מטעם ה"הגנה" לעבודה ולשמירה בנקודות הגליל העליון והשתתף בשיקום תל-חי. אחרי שנה נקרא להצטרף, בהסכמת ה"הגנה", לקבוצת-בנין של חברים מהגדוד בתל-אביב ועבד בה בצבעות. היה מפעילי "חכרת טרסק" של "הקב צנים העליזים" או "קבוצת יחפנים" שנסכו רוח עידוד וחדוה בישוב המדוכא ממשברים.
המשיך בציור והשתף כמה פעמים בתערוכות במגדל דוד שבירושלים ובתערוכות בתל-אביב. עסק גם בספרות ובשירה. אבל למחיה עבד בבנין. היה ממשתכני שכונת בורוכוב עד 1935 וטיפח גם משק-עזר ליד ביתו.
בתקופת המהומות ב-1929 היה מפקד מטעם ה"הגנה" בשכונת בורוכוב והסביבה. גם בפרוץ המהומות ב-1936 חזר לשרות פעיל ב"הגנה".
ב-1938 היה מפקד הפלוגה של משוחררי הגדודים העברים, שצורפה לגדור אנגלי למלחמה בכנופיות. הוא דרש לתת לפלוגה את כל ההכשרה הקרבית, כמו לחיילים הבריטים, אך לבריטים נודע, שהחיילים היהודים מקיימים קשרים הדוקים עם ה"הגנה", ומשסירבו למלא את הדרישה נתפזרה הפלוגה.
אחרי פרוץ מלחמת-העולם השניה התנדב לפלוגת ההנדסה של סולל-בונה, וביחד עם הצייר מנחם שמי (ראה כרך ט', עמוד 3387) שירת בעבודות הסוואה בחזיתות אפריקה ואיטליה עד סוף המלחמה.
בסך-הכל היה במדים בשרותים הקשורים בארץ במשך 11 שנה.
כתב שירים ליריים (באידית) על נושאים ארצישראליים וכלליים, מאמרים בעניני אמנות ב"גזית", "הארץ" ו"דבר", ואת הספרים "א חתונה אין קאטרא" (יצא בארץ), "אין דער אויפגעמאכטער סיר" ו"אין לאנד פון אמאל" (יצאו בחו"ל).
הנו חבר "אגודת הסופרים היהודים" (האידיים) בישראל. כמה משיריו הופיעו גם בתרגום עברי, וכעת מתרגמים והולכים כל שיריו לעברית.
הוזמן למסור חומר על תולדותיו ויצירתו לפרסום בלכסיקון אידי לספרות האירית החדשה, אך סירב, מפני שהמימון להוצאת הלכסיקון בא בכסף מהשילומים.
צאצאיו (מאשתו הראשונה גניה): שרגא (מנהל נמל אילת.
(מאשתו השניה - רבקה כצנלנסון); בנימין (כעת צנחן בצה"ל).
אלתר (ישראל-נתן) שטרן
נולד ד' אדר תרמ"ט (1889) בצפת.
לאביו מנחם-נחום (יצרן יין ויי"ש, בן יהודה-ליב שטרן , ממשפחה חסידית מנאדבורנה שבמזרח גליציה, שעלה לארץ בגיל צעיר) ולאמו חוה-גיטל בת הרב ישראל נתן בריקנשטיין (שלפני עלותו לארץ היה רב בפיסטין שבסביבת קוסוב במזרח גליציה) ונכדת הרב מסקאלאט.
למד בחדר עד בר-מצוה ואח"כ בישיבת "בית חתם סופר" ואח"כ בישיבת הרידב"ז בצפת עד יום נשואיו.
בשנת תרס"ח (1908) נשא לאשה את רחל-לאה בת דוד ברונפלד מצפת.
עוד בשנות לימודו "הציץ" בעסקי אביו ורכש בלימוד פרטי את הידיעות המסחריות ואת הכושר למצוא את