נחשבה לאשה היותר יפה בירושלים. עסקנות בעזרת נשים מיסודה של הגב' פינס. נבחר לממונה לכולל חב"ד ואפוטרופוס ראשון וגזבר "בתי וויטנברג " בירושלים.
היה פעיל באגודת "המגן" ונלחם במיסיון הנוצרי. חותנתו, הסבתא זלדה גינצבורג היתה ידועה בירו שלים כאשה פקחית ובעלת שכל מפותח. הרבה מפתגמיה המרובים הטבולים בהומור דק וחריף נתקבלו בארץ בתשומת לב וסופרים שונים פרסמו אותם. כשהוזמנה ע"י נכדיה ונכדיה מחוץ לירושלים לבקרם, ענתה : "הדרכיה שלי במובן זקנה כבר עבר זמנה" ופחדה למות מחוץ לעיר הקדושה ירושלים. היתה מפורסמת בצדקתה. מתה בשיבה טובה ובדברי חידודין עד הרגעים האחרונים.
נפטר בירושלים, י''ח תשרי תרע"ח (4.10.1917).
צאצאיו: חיים דב (בארצות הברית), יוחנן צבי (ירושלים), אריה ליב (בארצות הברית), אשר ז"ל, זלמן (ירושלים), צפורה, אסתר - מיכלה אשת חיים אליעזר מילצ'ן (ראה כרך ה', עמוד 2180). זלדה, חנה, יונה (בירושלים).
עבודי יחיא משה
נולד בבגדאד בשנת תר"ד (1844). חונך בבית המדרש לרבנים בבגדאד הנקרא בשם "מדרש בית זלכה" והצטיין בשקידתו והתמדתו. נשא לאשה את מסעודה בת ר' אברהם יהושע אליעזר. בשנת תרל"ה (1875) הוזמן להודו והיה שו"ב בבית הגביר יחזקאל בן יהושע גבאי ומורה לבניו. משם נסע לשנגהאי וכעבור מספר שנים חזר ירושלימה ונשא אשה שניה.
כאן עסק במסחר ובשעות הפנאי הגה בתורה. פרסם כמה ספרים על ש"ס, הלכה ודרש. כתב חידושי תורה רבים בירחונים תורניים, כמו "המאסף" הירושלמי, "תורה מציון" ו"אור תורה". נמנה בין גדולי חכמי ירושלים בזמנו. בשנים תרס"ז-תרס"ט (1907-1909) נסע כשד"ר כוללות הספרדים לערי הודו - מקום שנמצאו לו תומכים רבים.
חיבוריו: א) "מגן בעדי" ב' חלקים - הערות על מגן אברהם וטורי זהב, ח"א - ירושלים תרס"ד; ח"ב - ירושלים תרע"ג ; "דורש בעדי" - דרושים על פרשיות התורה, על החגים והמועדים, ירושלים תרע"ג ; "יגמור בעדי" - על הש"ס, ירושלים תרס"ד ; "שומר בעדי" \_ חידושים על התורה וקצת הערות על פרקי אבות (בכ"י); "משרא קטרין" - על התוספות (בכ"י); "הדר זקנים" - חידושים על הש"ס (בכ"י) ; "מורה דרכים" - פתגמי חז"ל לפי סדר הא"ב עד אות כ' (בכ"י).
נפטר בירושלים ב' שבט תרע"ה (17.1.1915).
משה שמעון קראוז
נולד באוצ'הורוד (צ'כוסלובקיה) כ"א באב תרפ"ג (1923).
לאביו מאיר (סופר סת"ם, מצאצאי משפחת רבנים מפורסמת. ביניהם הרב יואל צבי רוט , בנו הרב משה שמעון רוט, מאיר קרואוז, חיים אליעזר קרואוז. בן למשפחה זו הוא גם פרופ' שמואל קרויס , מחבר "קדמוניות התלמוד") ולאמו הניה בת זאב יוסוביץ (משפחת שוחטים ומורי-צדק).
את קולו הערב ירש מאביו שהיה מחסידי ז'ידיצ'ויב ובעל תפלה. בעודו נער השתתף כבר בתפילות לפני הציבור ויצאו לו מוניטין למושה'לה החזן.
קיבל חינוך תורני בישיבות אוזיהורוד אצל הרב כהנא ואח"כ במונקאץ בישיבת הרב שפירא ובקוסוני בישיבת הרבי רוטנברג ובחוסט אצל הרב גיינפלד. קיבל סמיכות לרבנות ויצא לווינה ללמוד חזנות אצל החזן מילר ופיתוח הקול אצל פרופ' וולף. בן 16 נעשה לחזן ראשי בעיר מרמורש סיגט שבהונגריה. בגיל 17 הוא חזן ראשי בבית הכנסת משומרי שבת בבודפסט.
בשנת 1943 הועבר על ידי הנאצים למחנה השמדה.