סמולנסקין מעיד, כי כל העובדות המחרידות והאיומות המסופרות בספר אומתו עפ"י עדויות שונות.
בהיותו בוינה מת מיתה חטופה ביום כ"ד ניסן תר"מ (5 אפריל 1880) ונקבר בוינה.
ד"ר ישראל מהלמן
נולד בשנת תר"ס (1900), באולחוביץ שליד ברז'אן, מזרח גליציה.
לאביו יחיאל מיכל (ממשפחת סוחרים תלמידי חכמים ובעלי צדקה) ולאמו מרים בת אריה ליב רדליך. אחרי לימוד בחדר ובישיבה גמר גימנסיה ואוניברסיטת וינה והוסמך לד"ר לפילוסופיה. באותו זמן למד עד הגמר גם בפדגוגיון העברי מיסודו ובניהולו של הרב הראשי ד"ר צבי פרץ חיות ז"ל.
הוזמן לעבודת הוראה בפוניבז' שבליטא וניהל שם מערכת-חינוך עברית בכל השלבים (גן-ילדים, בית-ספר עממי וגימנסיה) ויסד וניהל אוניברסיטה עממית. עלה לארץ בשנת 1935.
ב-1936 נשא לאשה את מרים בת דב חצקל (ממשפחה המתיחסת על הגר"א מוילנא). (נפטרה בשנת 1956 בירושלים).
בארץ המשיך בעבודה חינוכית בתפקידי סגן מנהל בית-הספר התיכון לדוגמא שליד האוניברסיטה בבית הכרם: סגן מנהל בית המדרש לגננות ע"ש יחיאל הייל פרין בתל-אביב; אחרי פרישת פרופ' בן-ציון די-נור נתמנה במקומו למנהל בית-המדרש למורים בבית הכרם, והיה גם מפקח על בתי-ספר תיכונים. אך פרש משרות המדינה בעקב חילוקי דעות בדבר דרכי הכשרת המורים ובדבר רפורמה של בית המדרש (הנסיון לשלבו במסגרת האוניברסיטה). השתתף ביסוד האוניברסיטה של תלאביב) והיה מנהלה הראשון, וגם כעת הנו חבר הנהלתה ומרצה בה על ספרות כללית (ביחוד דרמה). כעת הנו מנהל המחלקה לחינוך ותרבות בגולה מטעם הסוכנות היהודית.
חבר מערכת "החנוך", חבר מערכת האנציקלופדיה הפדגוגית (בעריכתו הראשית של פרופ' מרטין בובר) וחבר הועד המפקח של בית הספר המקצועי לבנות ע"ש זליגסברג בירושלים.
פרסם מאמרים בעתונות כללית ומקצועית בעניני חינוך וספרות. השתתף בקונגרסים פדגוגיים. פעל בשליחות בעניני תרבות בארה"ב (1955), במערב אירופה (1956) ובאמריקה הלטינית (1958).
מנעוריו התחיל באיסוף ספרים וכיום מכילה ספריתו כ-20,000 כרך: אוסף מושלם של ספרים במדעי-היהדות לכל ענפיהם, אספים מלאים בבקורת הספרות ובמדעי החברה, כ-20 אינאקובולים (ספרים שנדפסו עד שנת 1500), כ-600 שנדפסו במאה ה-16, ספרים נדירים, וביניהם כמה טפסים יחידים בעולם, או שיש מהם עוד טופס אחד בבריטיש מוזיאום, ועשרות כתבי-יד מלפני מאות שנים. וכל אלה אסף בחסכונות ממשכרתו ובכמה מקרים אף במסירות מיוחדת במינה, ואנשי המחקר נעזרים בהם בעבודתם המדינית.
בנותיו: מיכל, שלומית.
הרב חיים יוסף יפה
"המגיד מוועקשנה" נולד בזאג-חדש, פלך קובנה, בשנת תקפ"א (1821). קבל חנוך מסורתי והוסמך לרב.
היה אחד המטיפים הלאומיים הראשונים של "חובביציון", שנודע בכינוי "המגיד מוועקשנה".
היה דורש מטעם "חובבי ציון" בווילנה : בבתי תפילה בעיר ובסביבה. עשה נפשות רבות לתנועת חיבת ציון בכל רחבי רוסיה ע"י דרשותיו המלהיבות. ביחוד הגדיל לעשות עם אישור "חברת התמיכה לבני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריה ובא"י" (תר"ן-1890).
נשא לאשה את מלכה בת משה הכהן (נפטרה בתלאביב, ט' תמוז תרס"ו-2.7.1906).
בשנת תרנ"ג (1893) עלה לארץ והתישב ברחובות.