בשנת תרנ"ד (1894) נשא לאשת את אסתר בת שלמה יוניס (ראה בכרך זה).
בשנת תרס"ה (1905) שלח את אשתו, בנו ושתי בנותיו לארץ.
הוא עלה בשנת תרס"ה (1908) לארץ אחרי שחיסל את עסקיו.
שאיפתו היתה. להסתדר על הקרקע, רכש אחוזה בגדרה והתישבו במושבת הביל"ויים.
אחרי 5 שנות מגורים בגדרה עברו לתל-אביב. היה בין ראשוני בוני העיר ועסקניה.
ביתו הפך לבית פגישות עסקנים ותלמידי חכמים והיה מקובל ומכובד על כל אלה שנפגש ועבד עמהם עבודה צבורית.
נפטר בחיפה, כ"ו תמוז תשי"ג (9.7.1953).
צאצאיו: פרופ' שמואל ייבין (ראה כרך ד', עמוד 1807), יהודית אשת יצחק זוטא , שולמית אשת חיים פנחס עמבור .
שמואל אריה ליב גורדון (של"ג)
נולד בלידה, פלך וילנה, כ"ז כסלו תרכ"ו (1865).
לאביו משה צבי ולאמו אסתר. היה גיסם של הסופר בן-אביגדור שילקוביץ והמשורר היהודי יהואש. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבה. עסק במסחר.
בראשית עבודתו הספרותית כתב ופרסם שירים (ב"לוח אחיאסף" ועוד) וקובץ שירים "כנור ישורון" שנתפרסם ב"ספר האגודה" על ידי גיסו בן-אביגדור. בשנת 1898-1901 מורה בביה"ס לבנים ולבנות ביפו מטעם חובבי-ציון.
בשנת 1901 חזר לווארשה והתמסר לעבודה ספרותיתפדגוגית. יסד וערך את עתון הילדים הראשון בעברית "עולם קטן" - שיצא לאור במשך 3 שנים, והעתון, לנוער "נעורים". חיבר ספרי לימוד רבים ("הלשון, "תורת הספרות" חומש למתחילים ועוד) ובן לוח שנתי ספרותי של "עולם קטן" והירחון הפדגוגי הראשין "הפדגוג" (1902-1904).
נשא לאשה את מלכה בת הרב כלב בלומגרדן מוירבלן (ליטה).
יסד חדר מתוקן והורה עברית בהברה הספרדית בגולה. הנהיג דיבור עברי בביתו. היה ממיסדי ויו"ר אגודת חובבי שפת עבר בוורשה, מראשי עסקניה ומפעילי "הזמיר".
היה אחד המשוררים המובהקים בזמנו. הבאלאדות שלו, שהיה מפרסם בעתונים ובכתבי עם שונים התחבבו בשעתן על קהל הקוראים, מבקרי הספרות שבימים ההם העמידוהו בשורה הראשונה של משוררי הדור, וראו בו את ממשיכה הטבעי של יל"ג. גם אחד העם ופרישמן שהיו קפדנים בעריכה, הדפיסו את שיריו ב"השלוח'' וב"הדור". הוא היה גם אחד מאבותיו של החינוך העברי המודרני בגולה.
מלבד עבודה פדגוגית וספרותית מקורית, היה עוסק מזמן לזמן במלאכת התרגום. תרגם את "המלך ליר" לשקספיר, כתבי ישראל זנגוויל, "יהודית ו"שולמית" לפרידריך הבל . עם יהודה גור (גרזובסקי) חיבר "אוצר הציורים", "אוצר הלימוד".
בשנת 1907 ניגש לעבודה הענקית והעיקרית שלו לפירוש התנ"ך לתלמידים (בבאור ספרותי מדעי חדש) שיצא לאור במשך שנים בכמה כרכים והונהג בכל בתי הספר בארץ ובחו"ל.
בשנת 1924 עלה לארץ.
המשיך בארץ את עבודות הפרשנות שלו. הצליח כמעט להשלים את פירוש כל התנ"ך - 12 כרכים, מלבד: עזרה, נחמיה ודברי הימים (המשפחה השלימה את החסר).
קרא שעורים בתנ"ך ב"אוהל שם" בתל-אביב.
נפטר בתל-אביב, א' כסלו תרצ"ד (19.11.1933) והובא לקברות בבית הקברות הישן בתל-אביב.
צאצאיו: משה גורדון (מנהל "מוסד ביאליק"), ד"ר יהואש גורדון (הרופא הראשי של משרד הבטחון), ימימה אשת זוז ארנון-אורנטיין (מהנדס אזרתי ומודד), בן-עמי (חבר קיבוץ "משמר העמק").
הרב יום טוב אליקים
נולד בשנת תקי"ז (1787).
בהיותו כבן חמשים שנה עלה לארץ-ישראל עם אשתו וילדיו כדי להקבר בארץ הקדושה.
השתקע בחברון. זמן מה היה בצפת וכיהן שם כ"רב ופקיד".
בשנת תקצ"ג (1833) היה רבה הראשי של הקהלה היהודית בחברון. בשנת תר"ג (1843), הוא חתום שם כראש הרבנים על תקנת הגאבילה.
הנוסע האמריקאי העורך-דין י. ל. סטיפן, שביקר בארץ בשנת תקצ"ז (1837) כותב : "בליתי ערב ארוך עם ידידי היהודי הרבי הזקן ר' יום טוב אליקים דבר עמי על תקוותיהם ועל מצבם וספר לי כיצד עזב