נתמנה לשופט, נשיא תורן ומנהל בתי המשפט בישראל.
צאצאיו: כרמי (נפל בדרך לעטרות במלחמת השחרור), זהבית אשת משה מוסק (משקוביץ).
יעקב סלוחין
נולד בינישקי (ליטא), ז' ניסן תרס"ח (23.4.1908). לאביו זאב סלוחין ולאמו רחל בת יוסף מלביצקי. קיבל חינוך מסורתי וכללי.
היה פעיל בארגוני הנוער בעירו. בשנת 1925 עלה לארץ. בוגר בית ספר למסחר בתל-אביב.
במשך שנים היה מנהל חשבונות במחסני ברזל בע"מ בתל-אביב.
בשנת 1934 נשא לאשה את ד"ר פרומה בת גדליהו קגנטון (רופאת שינים, עסקנית בועד נשי לשכת הבנאים החפשים "ברקאי" בתל-אביב ועוד).
כל השנים, חבר ההגנה.
ב-14.3.1944 קודש כאח בלשכת הבנאים החפשים "ברקאי" בתל-אביב, וממלא בלשכה תפקידים חשובים.
צאצאיו: זהרה, יוסף, בנימין-זאב.
דב (בוריס, בר) ברוצקס
נולד בעיירה פולאנגן, פלך קובנה, קורלנד (עכשיו ליטא) בשנת תרל"ד (15.10.1874).
לאביו דוד (בעל תעשיה).
אחי הרופא וההיסטוריון והעסקן ד"ר יוליוס ברוצקס (ראה בכרך זה).
קיבל חינוך מסורתי, גמנסיה, אוניברסיטה בוורשה, בי"ס חקלאי גבוה בפילוב (פולין).
סיים את לימודיו במכון האגרונומי העליון בניבואלכסנדריה, היא פולאווי, שבפולניה.
אגרונום, כלכלן ועסקן צבורי יהודי. עבד בועד המרכזי של חברת יק"א (כל ישראל חברים) בפטרבורג (1898-1907) כמנהל מחלקת החקלאות.
ב-1899 חקר בשליחות יק"א, את מצבה של החקלאות היהודית בפולניה, ליטה, רוסיה הלבנה ואוקראינה.
בשנות 1906-1926 מעסקני "אורט" בפטרבורג ובברלין.
בשנות 1907-1922 מרצה במכון החקלאי בפטרבורג. בשנות 1928 היגר מרוסיה.
בשנות 1922-1932 שימש פרופסור במכון המדעי הרוסי בברלין.
לאחר שעלה היטלר לשלטון עבר לפריס.
פרסם מאמרים רבים ברוסית, בצרפתית, באנגלית ובאידיש. בזמן האחרון גם בעברית, במקצועות החקלאות, סטטיסטיקה, בסוציאולוגיה ובשאלות ההתישבות בארץישראל.
ברוסיה כתב על המצב הכלכלי ועל ההרכב הסוציאלי של יהודי רוסיה, על ההתישבות החקלאית ברוסיה ובאירופה המערבית, על המרכסיזם, על הציונות ועל תכנית חמש השנים של ססס''ר.
חשיבות מיוחדת יש למחקרו על מספרי הספירה של אוכלוסי היהודים ברוסיה. כן חקר את מצב המושבות החקלאיות ברוסיה.
ביחד עם יעקב לשצ'ינסקי ויעקב סגל ערך זמן מה עתון המוקדש לדאמוקראפיה ולסטאטיסטיקה באידיש בברלין.
פרסם כמה מחקרים המוקדשים לבקורת הסוציאליזם. עלה לארץ בשנת 1935 ונתמנה פרופ' לכלכלה חקלאית באוניברסיטה העברית בירושלים.
נפטר בירושלים, ט"ו כסלו תרצ"ט (2.38 חיבוריו העיקריים שנכתבו: עברית, יידית, רוסית, גרמנית, אנגלית וצרפתית. - בעברית: "לתיאוריה של הקואופרציה" (בספר מגנס, 1938), "כלכלה חקלאית" (תש"ב). - ברוסית : "ההרכב המקצועי של האוכלוסיה היהודית ברוסיה" (1908), לפי החומר של מפקד-העם הכלרוסי של 1897, "השאלה החקלאית והפוליטיקה החקלאית" (1922), "המשק הסוציאליסטי" (1923), "הכלכלה של המשק הסוציאליסטי" (1924) ועוד.
שמואל יעקב בכר
נולד בפתח-תקוה, ד' בכסלו תר"ס (6.11.1899). לאביו ר' משה בכר (ראה בכרך זה) ולאמו מזל-ברכה. למד בחדר ובתלמוד תורה "נצח-ישראל" בפתח-תקוה. עם גמר ביה"ס החל לעבוד בפרדסי הסביבה בתור מנהל עבודה.
היה מבעלי המקצוע הראשונים בארץ לעבודות האריזה והנגרות בענף ההדרים. וכן היה הראשון שארגן ועמד בראש ארגון נגרי האריזה בארץ-ישראל.
את מקצוע הנגרות למד מן הנגרים הערבים הנוצרים שהיו בזמנו המומחים היחידים למקצוע זה בארץ.