בשנות 1952-53 בשירות משרד החוץ האמריקאי, מחלקת המזרח התיכון, דרום אסיה ואפריקה.
חבר: החברה האסיאתית (פריס), החברה האמריקאית המזרחנית, המכון לעניני המזרח (ואשינגטון ד. ס.), הסתדרות הסופרים העברים בישראל.
כתב מאמרים בעתונות הישראלית היומית והפריודית, וכן בשפות - אנגלית וצרפתית בעתונות המדעית בצרפת, ארצות-הברית ושויצריה.
ספרים :"רעיונות צופיים" (ת"א, 1920); "שערי המזרח" (ת"א, 1920); "התורכומנים בא"י" (ת"א, 1930); "דאי קיסריה וואדי - ל-חוורת" (ת"א, 1931); "המזרח הקרוב" (ת"א, 1932); "אהלי קדר למן הירקון עד הכרמל" (ת"א, 1932) ;"הבדויים מספרים..." (ת"א, 1940); "הבדויים למחצה בצפונה של א"י" (פריס, 1938, בצרפתית); "ארץ-ישראל: דוקומנטים פוליטיים" (פיטצבורג, 1947, אנגלית).
פרסום מדעיים: "פרס לורד פלומר למדעי ערב" מאת האוניברסיטה העברית (ירושלים, 1937).
פרס מחקר מאת "האקדמיה היהודית למחקר היהדות" (ניו-יורק, 1950).
בתו: ראמה (לאמה : ד"ר שרה בת פנחס שיפמןבן-סירה).
יצחק בנבנישתי
נולד בקראיובה (רומניה) ראשית שנת תרל"ג (13.12.1873).
לאביו יעקב בנבנישתי (למשפחת סוחרים) ולאמו שרה בת משה פנחס. קבל חנוך מסורתי, בוגר אקדמיה מסחרית בוינה (אוסטריה) והשלים את לימודיו במנצ'סטר (אנגליה).
לאחר סיום לימודיו, חזר לרומניה. שימש מזכיר כבוד לרב זכיה לוי. היה סוחר ואח"כ פקיד בחברה האמריקאית של הטליפונים ברומניה.
בשנת 1904 השתקע בבוקרסט (רומניה). באותה שנה נשא לאשה את רחל בת משה חזן. עד מהרה נתמנה ליועץ הקהילה הספרדית ויועץ לאיחוד הקהילות הספרדיות ברומניה.
במסירותו ובמאמציו הבלתי פוסקים תרם ליצירות חדשות ולשמירת המוסדות הקיימים.
דאג להגן על האינטרסים של היהודים ברומניה ולשם כך דאג לתפוש את מקומו במוסדות ממשלתיים.
נבחר כחבר במועצת עירית בוקרסט וכסנטור בפרלמנט הרומני.
היה סגן יו"ר של ארגון הקהילות הספרדיות ברומניה.
בשנת 1951 עלה לארץ והשתקע בירושלים.
למרות זקנותו חזר לפעילות צבוריות ולקח חלק פעיל בחוג הרומני בסניף הירושלמי של הסתדרות הציונים הכליים.
נבחר כציר מטעם החוג לועידת המפלגה האחרונה והשתתף בדיוניה בהתמדה.
היה חבר בני-ברית ברומניה משנת 1899 ופעיל במסדר זה.
נפטר בירושלים בספטמבר 1958.
בתו: מרים מרצדס זנפט.
מרדכי קוצרסקי
נולד בקאמינקה, פלך קיוב (אוקראינה) בשנת תרכ"א. לאביו יעקב שמחה (ראה כרך שני, עמוד 1050) ולאמו מינדל. קבל חנוך מסורתי.
משאסר השלטון הרוסי על היהודים לגור בכפרים, עלה עם המשפחה לארץ בתמוז תרמ"ה (1885) והתישבו ביפו.
עבד כפועל יחד עם אביו בחקלאות בזכרון-יעקב.
כשאביו חלה שם בקדחת נאלצו לעזוב את המושבה ועברו למקוה ישראל, ומשם לראשון לציון.
האב נתמנה למנהל מיכלי הספירט ביקב, והוא כמנהל חשבונות.
נשא לאשה את זהבה (גולדה) בת יוסף ירובסקי (מראשוני ראשון לציון).
נפטר בראשון לציון בשנת תרע"ט (1911).
צאצאיו: יהושע (ראה בכרך זה), יהודה, צבי, נחום, דוד, יהודית.
משה מני
נולד בחברון, בשנת תרל"ב (1872). לאביו הרב סלימן מנחם מני (ראה כרך א', עמוד 299), ולאמו ריינה בת הרב משה פרירה. קיבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבה. השתלם בשפה הערבית וספרותה ובידיעות משפטית. נתמנה בימי ממשלת תורכיה לשופט חוקר. נשא לאשה את לאה בת אדוארד אשכנזי.