במו ידיו על ראש הבריטים מהלומות כבדות כגון רכישות הנשק העצומות במחנה הצבאי בכרכור וברכבת פרדס-חנה.
כאשר עלה "הארגון הצבאי הלאומי" על יפו לכבשה בחג הפסח תש"ח, היה בין מפקדי הפעולה. בסוף הפעולה נפגע בפגז של תותח בריטי ונתרסק. זו היתה פגיעה איומה שזעזעה את כל לוחמי הארגון הצבאי הלאומי.
כאשר הגיעה הידיעה על נפילת אליהו למפקדת החזית השמיע מפקד "הארגון הצבאי הלאומי" מנחם בגין באותו מעמד קריאה: "אליהו הלך - לא היה טוב ממנו בארגון". נפטר בתל-אביב, כ''א בניסן תש"ח (30.4.1948).
נחמן חבס
נולד באליטה, פלך וילנה (ליטא), כ' אדר א' תרס"ה (1905).
לאביו הרב ישראל חבס (ראה כרך א', עמוד 98) ולאמו נחמה דבורה בת ר' נחמן שלזינגר (היתה נצר למשפחת הגר"א מוילנה).
בתרס"ז (1907) עלה לארץ עם הוריו וכל המשפחה והשתקעו ביפו.
קיבל חינוך מסורתי וכללי.
פיתח יחד עם אחיו את מסחר העורות, ובשנת 1927 בנו בית חרושת לעורות, שהיה אז המודרני בארץ.
נשא לאשה את טובה בת אליהו ברנט (בנו של העסקן בישוב הישן ר' זרח ברנט (ראה כרך ב', עמוד 764).
עסקו בייבוא וייצוא עורות.
אחרי פטירת האח הבכור יעקב דב חבס (ראה כרך ח', עמוד 3184) המשיך בעסקים.
בשנת 1950 יסד את בית החרושת הגדול ביותר במזרח התיכון לייצור נעלים ומנהל את העסקים של "החברה הירושלמית לנעלים בע"מ" - בירושלים.
שירת במשטרה המיוחדת ובמשמר האזרחי.
אח בלשכת בנאים חפשים.
צאצאיו: נחום (רעיתו - דליה אברבנאל), לאה אשת זאב בופמן.
יעקב רקנאטי
נולד בסלוניקי (יון), ז' ניסן תרפ"ג (24.3.1923).
לאביו יהודה (ליאון) רקנאטי (מיסד בנק א''י לדיסקונט בע"מ - כיום "בנק דיסקונט לישראל בע"מ. מעסקני הישוב הפעילים והחשובים. ראה כרך א', עמוד 174) ולאמו מתילדה בת דניאל ספורטה. בשנת תרצ''ה (1935) עלה עם משפחתו לארץ.
קיבל חינוך בגמנסיה העברית "הרצליה" בתל-אביב, באוניברסיטת מישיגן (ארצות הברית) וקיבל תואר Master of Science.
בשנת 1952. נשא לאשה את אלין בת אהרן רוזין .
כל השנים חבר ההגנה. שירת בפלמ"ח ובצה"ל. (ראה את הערכים של אחיו: הרי ודניאל רקנאטי - בכרך ז', עמוד 2962), רפאל רקנאטי (כרך שמיני, עמוד 3090).
מנהל חברת אניות משא "אל-ים" בע"מ, חיפה.
סגן נשיא לשכת הספנות.
בניו: לי-און יהודה, דוד .
מרדכי דב ברויטמן
נולד בווזניסנסק (רוסיה) בשנת תר"א (1841).
לאביו יצחק אייזיק ברויטמן .
קבל חנוך מסורתי.
בשנת תרל"ו (1876) עלה לארץ. מעסקני נוה שלום.
היה מראשוני הסוחרים שהוציאו את מסחר העצים, שהיה בידי השכנים הערבים.
עזר רבות להתפתחות נוה שלום, נוה צדק ותלאביב.
שימש בגבאות שלושים שנה בביהכ''נ דחסידים בנוה שלום.
נשא ונתן באמונה, נהנה מיגיע כפיו.
נפטר בתל-אביב, י"ב אדר תרפ"ו (26.2.1926).