איזן וההולנדי פרנץ ון-הורן תערוכה חקלאית בגליל עליון בחסותו של מנהל פיק"א חיים קלוריסקי ומתן פרסים מטעם פיק"א למצטיינים.
בתרפ"ב (1922) עבר לירושלים ועבד כמה שנים במשרד הועד הלאומי כמנהל מחלקת הסיוע. החל מתרפ"ט (1929) עבר כמזכיר הועד הארצי לשקל במשך כ"ח שנים וביצע כמזכיר ועדת הבחירות הראשית את הבחירות הארציות בישראל לשמונה הקונגרסים הציוניים : י"ז- כ"ה.
היה מזכיר ועדת הבחירות בתל-אביב לכנסת הראשונה וניהל את כל סדורי הבחירות בעיר.
היה בין המיסדים של ''ארגון יוצאי זווהיל" כיו"ר ועד הארגון וטיפל בעריכת והוצאת ספר הזכרון לעיר והסביבה.
בזמן האחרון היה פעיל בהתאחדות עולי רוסיה.
גר מתרפ"ה (1925) ברמת-גן.
בנותיו: אביבה אורי (ציירת), דליה (מורה למוסיקה) אשת עודד ניב (מניביץ).
משה חיים מיכאקאשווילי
נולד בירושלים, בשנת תרע"ו (1916).
לאביו מרדכי מיכאקאשווילי (ראה בכרך ג', עמוד 1419) ולאמו שרה בת פנחס גורל. קבל חנוך מסורתי בביה"ס לבנים בירושלים והשתלם בטכסטיל באנגליה.
עזר לאביו בבית מסחר למנופקטורה ובבנקאות (חלפנות) בירושלים.
בשנת תר"ץ (1930) עבר עם משפחתו לתל-אביב, ועזר לאביו בגאולת שטחי-קרקע ניכרים מהערבים ביפו ובתל-אביב.
בתל-אביב המשיכו במסחר המניפקטורה ונהיו להאימפורטרים הגדולים בארץ לסחורות מניפקטורה.
הקימו בנינים גדולים בתל-אביב ועזרו להתפתחות העיר.
חבר מועצת הועד הפועל של הסתדרות הספרדים, וחבר הועד הפועל של התאחדות בעלי הבתים בישראל.
היה יו"ר אגודת "התחיה" וסגן יו"ר "דגל ציון".
היה יו"ר סקצית השחיה של מכבי תל-אביב.
בקשריו הטובים עם משפחת האשמיים (המלךעבדאללה, האמיר עלי) ועוד. עשה בזמנו רבות למען השאלה הערבית-יהודית.
עזר רבות למחתרת בידיעותיו ובקשריו בשאלה הערבית.
בנימין ערמון (קסטנבאום)
נולד בברלין (גרמניה) כ' אב תרע"ח (29.7.1918).
לאביו ר' הלל קסטנבאום (סוחר בעל צדקה וירא שמים) ולאמו צפורה בת ר' יחיאל-מיכל שטינהרט מטרנובז'ג.
למד בגמנסיה ריאלית של ''עדת ישראל" של הקהילה האורתודוכסית בברלין, ובישיבת פרנקפורט דמיין.
בשנת תרצ"ו (1936) עלה לארץ במסגרת עלית הנוער ''בשדה-יעקב", תלמיד ישיבת הישוב החדש בתל-אביב, ממיסדי הקבוץ "עין הנציב" (אמונים).