(ניו-יורק), יהודית אשת אשר איתן (היתה בחו"ל מורה בביה"ס "תרבות" ובעלה היה עסקן קרן הקימת), מיליה שפושניק (היתה מרצה באוניברסיטה בבוקרסט (רומניה), כיום, מורה באוניברסיטה תל-אביב.
ברנרד צ'ריק
נולד דובלין (אירלנד) כ"ה חשון תרע"ה (14.11.1914). לאבין מאיר צ'ריק. קבל חנוך מסורתי. למד באוניבסיטאות מנצ'סטר ולונדון - מ. א. היה תלמיד מחקר לסוציולוגיה בביה"ס לכלכלה בלונדון.
כיהן כרב בלונדון. בימי מלחמת העולם השניה שירת כרב צבאי.
בשנות 1942-47 מנהל הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד באנגליה.
בין מייסדי המגבית המאוחדת באנגליה.
בשנת 1947 עלה לארץ.
מרצה בקורסים חיצוניים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
חבר המכון המלכותי לעיניני חוץ. בת שבע בורגר גבעת שמואל, רח' וויצמן 8. חבר החברה לחקר המקרא.
מנהל מחלקת האירגון והפרסום של האוניברסיטה העברית בירושלים.
סגן יו"ר אקסגוליבי של חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית.
מנחם פוזננסקי
נולד כ"ד אלול תרמ"ז (1887) בקאמיניץ פודולסק (רוסיה).
לאביו יוסף ולאמו אסתר לבית ווייסלוביטש. אחרי שנתים עברה המשפחה לברדיצ'וב ובגיל 11 עבר עם בית אביו ללודז'. למד אצל מלמדים פרטיים ואחר כך ב"בית ספר ממשלתי ליהודים". השתלם בהשכלה עברית וכללית ובספרות, עמד בבחינות והוסמך לשמש בהוראה. בשנים 1908-1906 עבד בתור מסדר-אותיות בבתי-דפוס בלודז' ובלבוב. בלודז' קשר קשרי ידידות עם המשורר יצחק כצנלסון ובלבוב הכיר את י.ח. ברנר והתקרב אליו.
בשנת 1914 נשא לאשה את מרים בת פיגה וליב ניברט. ב-1912 עלו לארץ. עבד בתחילה עבודה חקלאית בפלחה ובמטעים, וגם בשמירה, וב-1914 נכנס לעבודת הוראה בבית-הספר לבנות בנוה צדק שביפו, הצטיין כמחנך מעולה לטוב וליפה, שהשפעתו פועלת על חניכיו בכל דרך חייהם, והמשיך בהוראה עד שלעת זקנה יצא לפנסיה.
פעולתו החינוכית לרבים כוללת גם את עבודתו הספרותית. את הטוב והיפה תיפח גם בספוריו הליריים הענוגים, שעידנו את טעמו ורגשותיו של הקורא. הרחיב את האפקים בתרגום יצירות ממיטב הספרות הרוסית, והשקיע אהבה רבה ומסירות בהתקנת דבריהם של כמה סופרים קרובים לרוחו.
את ראשוני ספוריו פרסם ב"השלוח" וב"העולם", השתתף ברוב ההוצאות הפריודיות של הימים ההם : ב"רביבים" וב"האדמה" של י.ח. ברנר , ב"מעברות" של יעקב פיכמן ואח"כ ב"מאזנים", ב"דבר'', ב"אורלוגין", ב"מבפנים" ועוד.
קבצי סיפורים בספרים : "זהרורים" (1925), "דמויות מלוות" (הוצאת "דבר", 1927).
תרגומיו: "אבות ובנים" לטורגנייב, "בעלי אחוזה מן הדור הישן" לגוגול, "זכרונות של ריבולוציונר" לפטר קרפוטקין, ספר גדול בשם "חצי יובל שנים של קריניצה" על התנועה הקבוצתית בקאוקאז, ועוד, כינס והביא לדפוס בליווי מבואות את יצירתו של צבי שץ בשם "על גבול הדממה", רשימותיה הבלטריסטיות של המשוררת פניה ברגשטיין , את עזבונו הספרותי של ל.א. אריאלי, עזר לברנר בהתחלת חיבור הספר "מחיי יוסף טרומפלדור ואחרי נפילת ברנר השלים את המלאכה. ביחוד השקיע עבודה גדולה ונאמנה בכינוס יצירתו של ברנר , ובמשך שלושים שנה הביא לדפוס כמה מהדורות של כתביו בתיקונים על פי כתבי ידו ובליווי הסברות