והערות. יותר מכל הגדיל לעשות באיסוף מכתביו של ברנר מכל קצוי אירופה ואמריקה, בעמל רב של בילוש ומחקר למציאת מקבליהם ויורשיהם.
לקבלת פרס-ברנר, שהוענק לו בעד עבודה זו, כבר לא יכול היה ללכת, בגלל מחלתו, ואחרי ימים מספר נפטר בתל-אביב, ט"ז טבת תשי"ז (20.12.56).
צאצאיו: בנימין, רות לכיש.
ד"ר פליכס אליעזר שנער (פליכס שנייבלג)
נולד בשנת תרס"ה (1905) בשטוגארט שבמערב גרמניה.
לאביו היינריך חיים שנייבלג ולאמו ג'לי. למד באוניברסיטאות היידלברג, טיבינגן ופראנקפורט וקיבל תואר ד"ר למשפטים.
היה מנהל חברת נאמנות גרמנית ומקבל-נכסים מטעם בית-המשפט בברלין, עד שסולק מכהונתו מטעמים גזעיים משעלה היטלר לשלטון.
נשא לאשה את אילזה בלה בת מקס אופנהיים. עלה לארץ בשנת 1934 ועסק בפעילות כלכלית, ומ-1937 ואילך היה מנהל עתון "הארץ".
עם קום המדינה נתמנה למנהל מחלקת הדלק בממשלה הזמנית ונשא בעול העמל הקשה להצלת המדינה מהישאר במשך מלחמת הקוממיות בלא טיפת דלק. אח"כ היה יו"ר מועצת המנהלים של "דלק", חברת הדלק הישראלית בע"מ וחבר מועצת המנהלים של בתי הזיקוק.
בשנים 1951-1949 היה יועץ כלכלי בשגרירות ישראל בלונדון ופעל בהכנת הסדרים הכלכליים בכל הענפים בין ישראל ובין ממלכת בריטניה.
משחזר לארץ פעל חדשים אחדים בתור מנהל אגף היבוא ללא הקצבת מטבע זר במשרד האוצר. אח"כ הוזמן לנהל את המחלקה הגרמנית במשרד החוץ. בתפקיד זה השתתף בכל שלבי המו"מ עם ממשלת גרמניה המערבית בדבר ה"שילומים" לישראל, ומאז השגת ההסכם הנו מכהן בתור ראש משלחת ישראל בענין ביצוע ההסכם, ומושבו בעיר קלן שבגרמניה, בתואר אישי ובמעמד רשמי של שגריר.
בנו: מיכאל דוד.
ישראל פניני (פרלוב)
נולד בקווידינוב (פולניה) בשנת תרמ"ו (1886). לאביו משה פרלוב (מצאצאי הבעש"ט וממשפחת רבנים ואדמורי"ם מפורסמים בפולניה. קבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבה.
היה תלמיד חכם גדול. בקי בספרות הקדומה והחדשה. היה חובב ציון נלהב.
בשנת 1912 עלה לארץ.
היה מזכיר בבית הספר לבנים ולבנות בתל-אביב. בשנת 1918 תרם ל"קרן הגאולה" את מנורת החנוכה של הבעש"ט ועוד (עתה במוזיאון "בצלאל" בירושלים).
נשא לאשה את רחל בת יהושע שו"ב. מפעילי ההגנה בתל-אביב.
השאיר כתבי יד רבים בדברי תורה וספרות.
נפטר בתל-אביב, כ"ז תשרי תרפ"ד (29.10.1921).
הרב שניאור זלמן רייכמן
נולד כ"ט כסלו תר"ס (2.12.1899) בעיירה בלוניה שבפלך מינסק, רוסיה הלבנה.
לאביו הרב אברהם הי"ד (בעת מלחמת האזרחים ב1921 ברוסיה נלקח כבן-תערובת על-ידי כנופיה של ה"לבנים", שקיבלה בעדו מהקהלה היהודית סכום גדול לפדיונו, אבל לא החזירהו) ולאמו ליבא בת ר' יוסף ארוצקר. בגיל 11 נתקבל לישיבת סלובודקה ואח"כ לישיבת מיר, בה נתפרסם כעילוי.
ב-1920 עלה לארץ ושירת בשמירה בין הראשונים בעמק יזרעאל.