מקים עם ה"ה הארווי ד. שוואם וג'רמן והגבירות פראנסיס גונטר והולנד וכמה אישים אחרים את "הליגה האמריקאית של ידידי א"י העברית", הוא הגרעין הראשון של הליגה שסייעה במיטב יכולתה לפעולות ''הארגון הצבאי הלאומי". סייע באופן אישי לפעולות עליה ב' (מעפילי "סקריה") וזאת למרות ההתקפות הבלתי פוסקות מצד "הדסה", "ההסתדרות הציונית", ובראשם הראביי סטפן ווייז , (שהיה ידיד ותיק של המשפחה, ואף נתן בזמנו חופה וקידושים להרב ניומן) הרב סולומון גולדמן, ראביי אירבינג מילר ואחרים.
משהחל לפעול בארצות הברית "הועד לשחרור לאומי" (בהנהלת "פיטר ברגסון " - הוא הלל קוק" ) העמיד הרב ניומן את עצמו לרשות הועד הזה. ומפליא הדבר, על אף העובדה שהיה יוצא דופן, נבחר כמשקיף מטעם ועידת הרבנים באמריקה באו"מ, ובתפקידו זה נובח בכל מושב האו"מ בשנות 1947/50, ובין השאר נוכח במושב שקיבל את החלטת החלוקה ביום 29 בנובמבר 1947, וכן נוכח בטכס הנפת הדגל של מדינת ישראל בלייק-סאקסס אחרי הכרזת המדינה ביום ה' אייר תש"ח.
בהתערבותו, קבלה אלמנת ז'בוטינסקי שכר סופרים מחברת הסרטים "פארמונט" בעד השימוש בספר "שמשון" שנכתב ע"י זאב ז'בוטינסקי'". הוא מקיים יחסי ידידות עם כל המפלגות הציוניות בניו-יורק, אך כל רגע פנוי מקדיש הוא ל"ברית הצהר" בעיר גדולה זו.
בשעת בקורו האחרון של מר ז'אק סוסטל מצרפת בניו-יורק, ערך לו קבלת פנים נלהבת בבית הכנסת שלו.
הוא מגלה ענין מיוחד לא רק בבעיות דת, או בבעיות תרבות וחינוך, דבר שלא היה מפליא בכלל, אלא דוקא בבעיות משק וכלכלה. עד היום הוא שומר אמונים לתורתו הכלכלית של בראנדייס המנוח, והוא חושב כצו ראשון של המדיניות הציונית עידוד ההשקעות הפרטיות בישראל. הוא רואה את כל אשר הושג כבר בארץ (בביקורו בשנת 1960), והוא סבור כי טרם נוצלו אנשי ההון היהודיים באמריקה, ביחוד בשטח הבניה ותכנון ערים, בעיקר למען אנשי המעמד הבינוני והאיש הקטן.
"יש לנו באמריקה", הוא טוען, "אנשים כאחים יוריס, טישמן, הורוביץ , המשנים את פניה של ניו-יורק ומייפים אותה בלי הרף. יש לנו ויליאם צקנדורף, יואל שנקר או ג'יימס פלט . כל אלה מסוגלים להושיט את עצתם, את אמצעיהם ואת טובי פקידיהם, לשם בניית הערים בישראל. זו תהיה תרומה חשובה יותר מאשר התרומות למגבית. כרבזיוניסט הוא משוכנע, כי ישראל חייבת להיבנות בשביל כל היהודים, ללא הבדל מעמד או מצב כלכלי, כי משכנות העוני ביפו ובמקומות אחרים חייבים להיעלם מהר ככל האפשר ובמקומם חייבים לקום מקומות מגורים נעימים ונוחים. ידוע לו, באיזה איטיות מתנהל תהליך כזה. גם בניו-יורק ישנם רובעים בהם התישבו פורטוריקנים וכושים במספרים רבים, ושיפור המגורין במקומות אלה מתנהל באיטיות. אך היהדות האמריקנית והישראלית יכולים ללמוד הרבה זו מזו. אסור לפי דעתו, שבעיית השיכון תישאר בידי הממשלה לבדה. לעומת זאת יש לעשות מאמץ על מנת לשכנע את המומחים היהודים לבנין באמריקה, כי יגישו את עזרתם לישראל בשטח זה.
הוא מאמין בהשקעות פרטיות תחת פיקוח מסוייג של הציבור, והוא משוכנע, כי כל ארץ מסוגלת להשיג את המידה המקסימלית של אושר, באשר הרכוש הפרטי מתחלק בין המוני העם, תוך מקסימום של חופש יזמה, העומד אצלו במדרגה שווה עם חופש הדיבור, האסיפות והדת. "אלמלא הייתי ראביי" לא הייתי רואה לפני משימה יותר חשובה מאשר לעודד את חיי הכלכלה על יסוד של יזמה חפשית תחת פיקוח של החברה בישראל. המשימה העומדת לפי דעתי, בפני "תנועת החרות" היא זו העומדת בפני המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית, דהיינו, להיות לא רק "האופוזיציה של הוד מלכותו" אלא גם להציע תכניות ממלכתיות לריפוי המחלות הסוציאליות והכלכליות בישראל".
הוא מקדיש את עתותיו לכתיבה. חיבר ומחבר "מחקרים בפאראליזם התנכ"י". מחקר על צולי שהמיר את דתו בשנת 1945, אנטולוגיה של החסידות, אנטולוגיה של התלמוד. רוב הספרים האלה הוצאו לאור על ידי האוניברסיטאות בארצות הברית. חיבר גם מחזות וקנטטות, כולם מבוססים על עלילות תנכיו"ת, ביניהם : "חבלי משיח", "בן-דורו", "הצדיק הקטן" (נעוריו של הבעש"ט), "הרועה. מתקוע", "בת המלכה" ו"האשה ליד החומה".
המלחין הישראלי מארק לברי חיבר אופרה בשם "תמר ויהודה" על סמך המחזה של הרב ניומן "האשה ליד החומה", ואופרה זו בוצעה כבר על ידי "קול ישראל"ועל ידי תחנות הרדיו בניו-יורק וסאן-פראנציסקו.
המלחין לברי , חיבר שתים עשרה מנגינות חדשות והרב ניומן חיבר להן טכסטים מתוך פרקי אבות. שם הקנטטה החדשה היא : "ארבעת הכתרים".
הוא אוהב את החסידות ומקדיש לה הרבה זמן ומקום. במחקריו.
;1942B. A., Brown U., 1913, Hon. D. D., M. A., U. of California, 1917; Ph. D., Co,1916-17lumbia U., 1924, fellow, semitics, ordained Rabbi by Rabbis Stephen S. Wise, .1918Martin A. Meyer, Sidney E. Goldstein, Rabbi : Cong. Rodeph Sholom, New York City, since 1930; Rabbi: First Hebrew Cong., Berkeley, Calif., 1913-16; Asst. to Rabbi Stephen S. Wise, 1916-21; associated Rabbi: Temple Israel, New York City, 1921-24; Rabbi Temple Emanuel. S.F., Calif., 1924-30; conductor, religious programs : Radio, Calif.: TV, N.Y.C. Co-founder: Brandeis University; American Friends of Jewish Palestine; active member: Aliyah Beth, 1939-1940; Irgun, 1939-40; Zionist Revisionist Movement ; Temple House Movement; Director American Tel-Hai Found; turstee conference of American Rabbis at U. N., .1946-53