סכומים ניכרים הפסיד בעסקים שונים בארץ ולא התרעם. בכל לבו ונפשו היה מסור לבנין הארץ.
נפטר בתל-אביב, כ"ד ניסן תשי"ט (2.5.59). בנו. עמוס (ילדיו): לאונרד, אלאן, סוזי) .
חיים שלמה יפה
נולד ברוגובו (ליטה) בשנת תרמ"ד (1884).
לאביו צבי. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבת סלובודקה.
מלטביה עבר לקייפטאון (דרום אפריקה) ועסק במסחר.
היה שם עסקן צבורי מסור. חבר הועד הפועל של ההסתדרות הציונית בדרום אפריקה.
השתתף בפעילות בעבודה למען הציבור היהודי ולמען א"י. תרם והתרים לטובת מפעלי הציונות והחינוך העברי.
היה מפעילי אגודת "דורשי ציון" בקייפטאון.
נשא לאשה את בתיה (ברתה) בת צבי סלבר. בשנת 1928 עלה לארץ.
בשנת 1930 יסד את "החברה הא"י לקרור והספקה" והיה מנהלה.
ביחד עם יהודה ליב (לואיס) פוליקנסקי יסד את "גן-רוה" ליד נס-ציונה (פרדס בן 300 דונם). וזה שימש לעזר לאנשי המושבים "נטעים" ו"בית חנן" בצעדיהם הראשונים.
היה פעיל בבנק דרום אפריקה, שעיקר פעולתו בשדה האשראי היה לבנין. באמצעות בנק זה - נבנו בתי המתישבים בנהלל.
היה פעיל בהסנדיקט לתפוחי זהב יפו.
חבר בהנהלת חברה להשקעות אפריקה - א"י.
מסור ונאמן היה לעבודה עברית ותומך בצרכי ציבור ותרבות.
נפטר בתל-אביב, י"ח תשרי תרצ"ו (15.16.1935) והובא לקברות בבית הקברות הישן בתל-אביב.
צאצאיו : הרי יפה (אלוף בצה"ל), צלה אשת עמנו אל בחבוט .
אברהם עוזרי
נולד במנכה (תימן) בשנת תרמ"ד (1884).
לאביו סעיד ולאמו רומיה .
קבל חנוך מסורתי.
עלה לארץ בשנת תר"ן (1890) והוא בן 4 שנים.
נשא לאשה את מרים בת משה שווישה .
היה פעיל בחוגי הנוער התימני. מראשוני המכבי.
לחם עבור עבודה עברית ועלית תימנים לארץ.
נפטר בתל-אביב, כ"ה כסלו תש"ט (27.12.48).
צאצאיו: צפורה אשת אהרן כהן, שמחה אשת אברהם אבהר, יוסף, אליעזר, צביה אשת יצחק גולד, יהודית אשת שמעון אשוול, משה, אביעד .
פרופ' אורי ריכרד קבנר
נולד בברסלא (גרמניה) בשנת תרמ"ה (22.8.1885).
קבל חנוך באוניברסיטאות ; ברלין, ברסלאו וג'נף.
הוא בא מבית בלתי מסורתי, אף מתבולל למדי, מחקריו הראשונים עסקו בעיקר בהיסטוריה של ימי הבינים. בימים ההם התחיל אף במחקריו בהיסטוריה המודרנית - של רעיונות ומוטיבים אידיאולוגיים. אשר המשיך אותה אח"כ בירושלים ופיתח אותה לשיטתו המיוחדת "השיטה הסמינטית" בהיסטוריה.
משנת 1920 היה מרצה באוניברסיטה ברסלא ומששנת 1924 פרופסור.
משנת 1924 פרופ' לדברי ימי הבינים והזמן החדש.
נשא לאשה את גרטריד לבית אלקס .
עלה לארץ בשנת 1935.
פרופ' באוניברסיטה העברית בירושלים משנת 1935 עד 1955.
ביובל השבעים ערכה האוניבסיטה העברית ומשרד החינוך והתרבות כנס מיוחד של היסטוריונים לכבודו. על מחקריו ההיסטוריים ופיתוח המחקר ההיסטורי ולחנוכם של מלומדים, חוקרים ומורים בארץ.
כתב מאמרים מקצועיים ומסות רבים. וספרים על נושאים היסטוריים.
ספריו: ''ונאנציוס פורטונאטוס" (1915), "התגוננות ברסלא מפני גיאורג פון פודיבראד" (1916), "ראשית הצבוריות של קלן" (1922), "דאנציג והאינקביציה הגרמנית" (1928), "יסוד הממשלה והערים במזרח הגרמני" (1931), ערך את תרגומם של דברי ימי אירופה לי. פישר וכן יחד עם תלמידו י. טורי, את אחד מספרי ההיסטוריה המעולים לבתיה"ס התיכוניים.