ישורון שיף
נולד בראשון לציון, ה' אלול תרע"ה (25.8.1915).
לאביו מאיר שיף (מראשוני העלית השניה, ממורי הסמינר העברי של חברת "עזרה", מורה, וממתנדבי הגדוד העברי הראשון) ולאמו חסיה בת זלמן גינזבורג .
מאביו קיבל את ידיעותיו הרבות בלשון העברית ובספרותה העתיקה. סיים את בית הספר העממי, שנתים למד בגימנסיה העברית "הרצליה" בת"א ומשם עבר לסמינר למורים בירושלים.
בשנת 1933 קבל משרת מורה בבן-שמן, לימד בכיתות הגבוהות מקצועות עבריים וערבית.
ערבית למד מפי המורה הערבי הזקן שייך סעיר אל-פאר מלוד, וזה הכניסו בסוד הקוראן והספרות הערבית.
בשנת 1935 נרשם לאוניברסיטה העברית בירושלים והשתלם במדעי המזרח. למד ועבד במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית שראשה היה משה שרת . תפקידו היה - לתרגם ולהוציא ביולטין יומי של קטעים מהעתונות הערבית.
משרה נוספת קיבל כממלא מקום המורה לערבית בסמינר העברי בבית הכרם.
בשנת 1938 מינהו משה שרת כמזכירו האישי.
עבר קורס סגנים בהגנה והיה פעיל בשורותיה.
אחרי שסיים את לימודיו באוניברסיטה, נמנה בקיץ 1940 עם פעילי ההגנה שנשלחו לצבא הבריטי. הוא מצטרף ליחידת החפרים היהודים מא"י, עולה לדרגת סמל. אחרי אימון בסיסי בסרפנד, נשלח למרסה-מטרוח שבמצרים ובראשית 1941 מגיע לטוברוק. היחידה שלו עוסקת בטעינה ופריקה מאניות. המדבר המערבי סוער במלחמה אדירה, הבריטים מתקדמים ונסו גים חליפות, היחידה נשלחת ליוון. באה נסיגת הצבא דרך כבישי יוון המופצצת מהאוויר, המורעשת מהים, המוקפת צנחנים גרמנים. בקלמטה מתפרקת היחידה בערבוביה הכללית. קומץ מצליח להגיע לחוף ולמצוא סירה ובה יוצאים לים הפתוח.
אנית מלחמה בריטית אוספת אותם ומביאתם לאלכסנדריה (מצרים). הוא נשלח לבסיס חפרים המתארגנים מחדש ועולה לדרגת סגן-משנה. נשלח לקפריסין ונעשה ל"אינטליג'נס אופיסר", מבקש העברה לפרס ולעירק, נספח ליחידה הודית, פועל בבגדד יחד עם אנצי סירני להעלאת יהודי עירק לארץ, ובטהרן (פרס) עוזר להבריח לארץ יהודי פולין שהגיעו לפרס מרוסיה. עלה לדרגת סרן (קפטן).
בהיותו בכורדיסטן, עסק שם בגיוס אשורים למשמר המתקנים הצבאיים הבריטיים. כשהחלה ההתארגנות ה"פלסתיין רג'ימנט", גרעין הבריגדה היהודית, הוא מבקש העברה לבריגדה, מוחזר לסרפנד, וביחידתו, המורכבת מטובי בני המשקים, הוא הקצין היהודי הבכיר.
כנותו הרבה והטמפרמנט התוסס שלו מביאים לחילוקי דעות עם מפקדו הבריטי, והוא מועבר למצרים ונספח ליחידה אחרת.
בשנת 1946 הוא משתחרר מהצבא הבריטי וחוזר לארץ. בימים ההם חלו שינויים גדולים במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית והוא מושאל למחלקת הקרקעות של הקרן הקיימת לישראל, ובזמן חופשתו מתחיל ללמוד משפטים.
באוויר כבר תלויה אווירת המאורעות לקראת ההכרעה באו"ם. הישוב העברי מתכונן להגנה ולמלחמה והוא מקבל עליו את הפיקוד על דרום ירושלים.
באחד הימים בחזרו במכוניתו עם עוד שני חברי ההגנה מסיור במקור חיים לתלפיות. שוטרים ערבים עורכים חיפוש במכונית, נמצא נשק, השלושה מובאים לתחנת המשטרה הקרובה, הסרג'נט הערבי מציע לו. אם ישלם תמורת 50 לא''י לאיש, יוכל לטשטש את הפרשה. ואם לא ישלמו, צפוי להם מאסר ומשפט צבאי. מציע שהסרג'נט ישלח את אחד מאנשיו לתלפיות כדי שיוכל לגייס שם את הכסף. שני שוטרים ערבים נוסעים עמו לתלפיות. כאן מצווה שיף על חבריו ללוות את שני השוטרים למבואות השכונה ולגרשם. למחרת הוא יורד למחתרת.
נשא לאשה את רות בת פרומה ואשר זליג ויצמן (ראה כרך ד', עמוד 1843).