מזרחי בסטאניסלאבוב, ממיסדי הכשרה שם ופעיל בעניני עלית החלוץ המזרחי הצעיר מגליציה.
בשנת 1923 נשא לאשה את אסתר בת משה קרצנר. בשנת 1935 עלה לארץ. ניהל את לשכת הקה''ק ברמת גן, ומילא תפקידים צבוריים בתור חבר המזכירות של סניף המפלגה הדתית-לאומית, ממיסדי קופת גמ"ח שליד הפועל המזרחי ברמת גן, וחבר מרכז הפועל המזרחי וציר בועידותיו בחו"ל ובארץ.
בשנים 1955-1950 היה חבר מועצת העיר רמת גן, ומאז ואילך יו''ר המועצה הדתית, פעיל בעניני קמחא דפסחא ובעניני סעד בכלל.
נפטר ברמת גן, ה' אייר תשי"ט (13.5.1959).
בתו : ברכה (אשת שמואל קיטאי).
אליאב סימון
נולד בירושלים, כ"ג כסלו תרע"ו (30.11.1915).
לאביו יעקב בכר סימון ולאמו שרה בת יהושע משה בכר. קיבל חינוך בבי"ס לבנים ובגמנסיה העברית ברחביה (ירושלים), המכללה האמריקאית בבירות (לבנון) ובי"ס למשפטים בירושלים.
בשנת 1949 נשא לאשה את סטפני בת ברנארד דנציגר.
שירת כמזכיר מושל המחוז בירושלים והיה מזכיר לועדות ממשלתיות שונות: הועדה לבנין ערים, הועדה לבקורת הסרטים, הועדה למשקאות חריפים והועדה לשיכון.
שירת ככתב חוץ, "יונייטד פרס" (משנת 1942) וממשיך לעסוק בעתונות.
יעקב סימון
נולד ירושלים, י"ג אדר ב' תרס"ה (20.3.1905).
לאביו יעקב בכר סימון ולאמו שרה בת יהושע משה בכר.
קיבל חינוך עממי בבי"ס לבנים, בי"ס תיכוני (סט. גורג) ירושלים ומכללה אמריקאית בבירות (לבנון).
עסק כנספח מקומי לקונסוליה האמריקאית בירושלים.
בשנות 1929-1942 כתב בעתונות העולמית.
היה כתב "יונייטד פרס" והצליח בכוחו הוא לעלות למדרגה רמה של נציג סוכנות-מודיעין עולמית, אשר הפקידה בידו את בל שרות המודיעין בארץ בתקופת המלחמה העולמית השניה. כשהיתה נחוצה עירנות וזריזות גדולה לעמוד על הסיבוכים הדיפלומטיים והצבאיים במזרח.
את תפקידו ראה גם כתפקיד לאומי אחראי, בהצליחו להחדיר לעתונות העולם הגדולה את השקפותינו אנו, באותם הימים, כאשר מצד הממשלה המנדטורית וסוכניה בארצות ערב עשו כל המאמצים להמעיט את דמותנו ולעבור בשתיקה על פעולותינו במלחמה לצידם של הצבאות הבריטיים. כחתירותיו לחיפוש ידיעות הצליח לא פעם לחדור למקומות המסוכנים ביותר. ותוך חרוף נפש סייר לבדו פעמים אחדות בערבות עבר הירדן, במחנות הבידואים וכו'.
טבע בימה של בת-ים (יפו), י''ד תמוז תש"ח (21.7.1948) ונקבר בהר-הזיתים בירושלים.
שבתי נתן סחין
נולד בליטה (רוסיה) בשנת תר"ו (1846).
לאביו יעקב סחין. קבל חנוך מסורתי. היה יהודי למדן וציוני נאמן.
נשא לאשה את הניה בת ברוך.
בשנת 1886 עלה לארץ והיה מהמתישבים הראשונים באותה שנה בייסוד המושבה "בני יהודה" בגולן, (חורן), בעבר המזרחי של ים כנרת (רובם מתושבי צפת) בשטח של 13,000 דונם.
לאחר בנין הבתים נאלצו כולם לנטוש את בתיהם. ובעזרת הברון רוטשילד עברו רבים לראש פינה. ובא כח הבארון קבל מהם את אדמותיהם.
בשנת תרס"ב כשנוסדה המושבה יבנאל היה בין ראשי המתישבים.