נתמנה כקצין קשר עמהן מטעם מיניסטריון הצי האמריקאי.
כשביקר נשיאה הראשון של מדינת ישראל, ד''ר חיים ויצמן בארצות הברית, מינתה אותה הממשלה האמריקאית כאחד השלישים שלו בימי ביקורו.
משתתף כמרצה לטובת המגבית המאוחדת בארצות הברית.
צאצאיו: בן, ושלוש בנות.
טובה פורטוגלי
נולדה בעין-זיתים ליד צפת, בשנת תרמ"ו (1886).
לאביה אליהו אליעזרי - אליוביץ, שהיה ידוע בשם "הסבא" של קבוצת כפר גלעדי (ראה כרך א', עמוד 204) ולאמה שרה לבית שרייבר. קבלה חנוך עברי ולאומי.
עבדה זמן מה במשק אביה במטולה (אחיה - חבר "השומר" מדרכי יגאל. ראה כרך ה', עמוד 2088).
עבדה בחדרה, כנרת, מרחביה, תל-עדשים, כרכור. עבודתה הראשונה בחדרה - במטבח "השומרים".
השתתפה בכיבוש עבודה ובכיבוש נקודות; חיפה, תל-עדשים, כרכור וכפר-גלעדי (משנת 1920).
עם בואם של אחדים מבני העליה השניה למתולה ואחרי עבור קבוצת חברים מהם לחדרה עברה עמהם. השמירה היתה קשה, רצופה תגרות תכופות עם השכנים הערבים.
לקחה חלק בשמירה והיתה מכינה לשומרים תה ואוכל - ממשמר- למשמר.
מלאה תפקידים של אחות רחמניה. - חבשה את ראשה של אלכסנדר זייד לאחר התגרה עם ערבים בעלי העדר שפשט בשדות חדרה. תקנה ותפרה לחברים את בגדיהם. כשנחפזה לבקר את השומר צבי בקר, שנפצע קשה - שמעה מפיו "אחות, את צריכה לנקום". טיפלה בו יומם ולילה ושמעה ממנו מדי פעם בפעם - כשהוא חוזר על בקשתו מתוך חום - הערבים לקחו ממני את נשקי.
בהנשאה למנדל פורטוגלי, חבר השומר, נדדה בכל נקודות הישוב עם בעלה ונאלצה לוותר על עמדתה העצמאית כאשה ולהסתפק בתפקידה כ"אשת חבר". בעלה היה מנחם אותה, כי בעתיד, במושב הקבוע של "השומר". תמצא גם האשה את מקומה.
נדדה מרחובות לכרכור, ומכרכור לחדרה, וכן לאחר קנית אדמת "תל-עדשים" התחיל פרק חדש קשה בתנאי המקום (בוץ, הבאת מים מרחוק, חוסר בבנינים וכו'). כשילדה - נקרא הילד ע"ש מאיר חנקין, שנהרג ימים אחדים לפני הוולדו. הילד מת בבית החולים בחיפה.
כעבור שנה וחצי עזבה את "תל-עדשים" (1916) ועברה ל"בית וגן" וכעבור שנה עברה לכרכור. ושוב כעבור שנה חזרה לבית-וגן. בדרך נולד לה הבן שנקרא על שם העמק יזרעאלי. בעקבות לידה זו, מחליט בעלה להצטרף לקבוצת כפר גלעדי בצפון הארץ.
כעבור חודשים וחצי נפצע בעלה פצע מות (י' טבת תרע"ד) ביריה. מנשק טעון שנפל מידו.
אחרי מותו עברה לגור עם אחיה יגאל ששמר בבןשמן ועזבו את המקום עם התקרב חזית מלחמת העולם הראשונה - אליה.
עברה אל חבריה בתל-עדשים ומשם לכפר-גלעדי ביסודו (1920). כל השנים היא חברה בכפר-גלעדי, ועובדת בכוורנות.
מאיר הופשטטר
נולד בצנז' (פולין), כ' סיוון תרס"ח (1908).
לאביו אהרן כץ הולנדר (ממשפחת חסידים) ולאמו אסתר בת חיים דוד ורנר. קיבל חינוך מסורתי בחדר ובישיבת צנז'. סיים כמה פעמים ש"ס והיה ידוע כ"מתמיד" בישיבה.
משחר נעוריו היה פעיל במסגרת "אגודת ישראל" והצטיין בעסקנות ציבורית.
בשנת תר"ץ (1930) עבר לגור בעיר נישלניץ ע"י קרקוב ונבחר שם כמורשה לקרן הישוב עד שנת תרצ"ז (1937).
נשא לאשה את ריקל בת יהושע פרהליך (נהרגה ע"י הנאצים) ובזיווג שני נשא לאשה את אסתר בת שמעון הירש. עבר לבריסל (בלגיה). נתן הרצאות בגמרא ותוספות בשיעורי ערב, בשנת 1945 נבחר מטעם אגודת ישראל בבריסל כנציגה לקהילת מחזיקי הדת וכסגן יו"ר אגודת ישראל. יסד שם תלמוד תורה.
בשנת 1946עבר לאנטורפון, והיה שם כנציגה של אגודת ישראל בקהילות המאוחדות באנטורפון ולסגן יו"ר ולחבר המרכז של אגודת ישראל בבלגיה.
בשנת 1951 עלה לארץ והתיישב בנתניה.
פעיל מאוד בעבודה צבורית בבית הכנסת הגדול שונה הלכות בתור גבאי, בקרן הקיימת וקרן היסוד. במועצה הדתית. קמחא דפסחא, ובעיקר במוסדות היהדות הדתית.
בתו: סימה (מאשתו השניה).