ד"ר נחום דב סרבר
נולד ברקישוק (ליטא), א' אלול תרע"א (1911).
לאביו יצחק ולאמו הני איידל בת נחום בר גאר. קיבל חנוך מסורתי ועברי. השכלה כללית בגימנסיה העברית מיסודה של חברת "אור" בוילקומיר שבליטא.
המשיך בהשכלתו הפדגוגית והתורנית בטלז', בביהמ"ד למורים "מזרחי" בירושלים, במכון להשתלמות להוראת השפה העברית מיסודו של ד"ר אבן-שמואל והשתלם באוניברסיטה של שיקגו ובהמדרשה ללימודי היהדות.
מייסד הכשרות של תנועת "החלוץ המזרחי" בליטא ומנהל פעולות תרבות ברוח התורה והמסורה שם.
היה חבר הועד הפועל של "החלוץ המזרחי" וחבר ההנהלה של "השומר הדתי". מיסד ומארגן סניפים של התנועה, ברחבי המדינה שם.
בתחילת 1934 עלה לארץ.
בשנת 1934 נשא לאשה את שולמית בת ר' נתן פרידמן. מרכז הסניפים של "הפועל המזרחי" ברמת-גן ובבני ברק במשך 3 שנים, ומאז פנה להוראה ולחינוך, וכן לעבודה והדרכה ב"בני עקיבא" ובמועדוני הנוער הדתיים.
חבר קבוע ליד לשכת העבודה הכללית של ההסתדרות מטעם "הפועל המזרחי" ברמת-גן ובבני-ברק.
חבר ועדת התרבות של האזור.
מארגן "עונג שבת" בביתו לחברי הסביבה, בני עקיבא ברמת-גן.
ממיסדי ומרכז מועדון הנוער מיסודו של בית הספר "בילו" בתל-אביב במשך 8 שנים.
בשנת 1955 נבחר כציר מטעם ביה"ס העברי בקולומבוס שבמדינת אוהיו בארצות הברית לועידה הפדגוגית המדעית בענייני מחקר הקידום של החינוך העברי בארצות הברית. הועדה התקיימה ברייטון.
בהיותו בארצות הברית לימד שם בבתי ספר עבריים.
מאמריו פזורים בעתונים יומיים, שבועונים וירחונים שונים: "הצופה" (בענייני חינוך) ו"מכתבים להורים", "על המשמר" (תודעה יהודית), "הד-החינוך" והחינוך-פדגוגיים, ב"שדה-חמד", בשבילי המחנך ובג'ואיש כרוניקל באוהיו (באנגלית).
חבר ההגנה, בצה"ל חי"מ.
מרצה בנושאים שונים ובייחוד בנושאים תנכיים.
מנהל בית ספר ממלכתי דתי.
בתו: נתניה (ע"ש הסבא ר' נתן פרידמן).
הרב ברור חומה
נולד בקובנה (ליטא) בשנת תרי"ט (1959).
לאביו הרב אברהם אבא ורנר (הרב הראשי לקהלת "מחזיקי הדת" בלונדון).
קיבל חינוך מסורתי וכללי. עוד בימי נעוריו נתפרסם שמו בעולם הרבנים, החוקרים והמבקרים.
נשא לאשה את שרה טויבא בת ר' אבא (עורך-דין ברוסיה).
היה רב בשיקאגו.
עלה לארץ ונתמנה לרב ומורה במושבה עקרון (מזכרת בתיה). דרשותיו לקחו לבבות. דאג תמיד על החינוך והרבה פעל ועשה בזה. בלוח לונץ, כרך ששי הדפיס מאמר בענין זה "חינוך בני ישראל בדורות הראשונים".
ספריו: "מקור ברוך" (ירושלים, תרס"ד) ; "חומת אש-דת" (או הקבלה והמסורת - ערוך ומסודר על פי ש"ס. תרפ"ז); "כתב בית ישראל" זו סימכת זקנים (חוברת א', תרס"ג).
התעסק שנים רבות ברעיון גדול לחדש את "הסמיכה" בירושלים. ערך על הרעיון הזה מאמרים בעתונות (עיין "סמיכת זקנים" בירושלים, לונץ, כרך שש) וגם בחוברות מיוחדות.
היה הראשון שהחל לחבר את "הקונקורדנציה התלמודית", אלא שהרב קסובסקי הקדימו לפרסם בדפוס ולכו מצא זה לנכון להציב על שער הספר זכרון להרב חומה. נפטר בראשון לציון, כ''ט שבט תר"פ (18.2.1920).
צאצאיו; יוסף עזרא חומה (מי שהיה מנהל בית ספר עברי בקייפטון), יעקב חומה (היה קצין מחוז בירושלים, מבקר רשמי חשבונות הממשלה), איידה