שים, ייבוש ביצות וכו'), בחברת המלח בעתלית, בשעת הקמת המפעל.
פעיל בהסתדרות- ב-1924-25 חבר מועצת חיפה, ב-1926-27 חבר מועצת פועלי עפולה. חבר מערכת "דבר" מ-1934, תפקידו - המדור לעניינים ערביים ומוסלמיים.
את פעולתו העתונאית-ספרותית החל ב-1927 כשפרסם ב"דבר" רשימות-הווי מחיי הערבים בארץ, בעיר, בכפר ובמחנות הבדואים, שעוררו ענין רב בין הקור אים. את הערבית המדוברת סיגל לעצמו במגעו עם פועלים ופלחים בזמן שהיה עובד אתם יחד בנטיעות מטעם מחלקת הייעור של ממשלת המנדט ועוד, וכן בטיולים ובסיורים בערים ובכפרים ערבים ובין שבטי הבדואים.
פירסם במשך השנים ב"דבר" (ובאופן חלקי גם ב"הארץ" בשנים 1928-1932 ובעתונים אחרים) מאות רשימות המתארות את הווי חייהם של הערבים והנוגעים גם ביחסם ליהודים, שחלק גדול מהן תורגם לשפות שונות (יידיש, אנגלית, גרמנית, פולנית, צרפתית, סרבית ועוד) ופורסם בעתונים ובבמות ספרותיות שונות בארצות הגולה. כן פירסם מאמרים על הספרות הערבית החדישה בירחון "מאזנים" (1938-9) וברבעון "די גאלדענע קייט" היוצא בת"א מאז 1950 ע"י ההסתדרות הכללית.
ב-1931-32 פרסם ב"דער טאג" הניו-יורקי מאמרים על נושאים ספרותיים ותרבותיים מהעולם הערבי. ב1958-59 השתתף בירחון האנגלי-היהודי "רקונסטראקשיוניסט" במאמרים על ענינים פוליטיים ואקטואליים. פרסם בבמות ספרותיות שונות בארץ (כמו רבעון "המזרח החדש" בירושלים) ובחו"ל מאמרים על נושאים ספרותיים ותרבותיים הנוגעים לעולם הערבי, בקבצים הספרותיים שיצאו בראשית שנות ה-40 ע"י אגודת הסופרים פרסם מונוגרפיות על סופרים ערכיים קלסיים מימי הביניים.
תרגם ספרים מהספרות הערבית היפה והמדעית החדישה : "ימים" של טהא חוסיין (הוצ. "אמנות" 1931); "מלכי ערב" לאמין א -ריחאני (כנ"ל 1932) ; "יומנו של תובע בכפרים" של תופיק אלחכים ("עם עובד" 1946); "שבטי הבדואים במחוז באר שבע" ו"תולדות באר שבע ושבטיה" של עארף אלעארף (הוצ' בוסתנאי 1935-37); "מאגדות הבדוים" ("קופת הספר" של הסתדרות המורים, 1928), בשבועון "בוסתנאי" פרסם בהמשכים ב-1938-39 את הספר של חאפז והבה , ציר סעידיה בבריטניה במשך שנים רבות, "ערב במאה העשרים", חיבר את הספר "מדינות ערב" (חצי איערב. הוצ' שרברק 1958) שהופיע ב-1960 במהדורה מורחבת, הכוללת גם את נסיכויות המפרץ הפרסי. הספר יצא בכמה מהדורות.
פרסם סיפורים ב"גזית", "מאזנים" (השבועון), בשנתונים של "דבר", ברבעון "אורלוגין" וב"מאסף" אגודת הסופרים 1960 ועוד.
בתחרות הפרסים הספרותיים (והמוסיקליים) של אקו"ם זכה סיפורו הגדול "פרשה בתל שמנים" לשבח מיוחד.
ב-1930 בהיותו תלמיד האוניברסיטה בירושלים זכה לפרס של המכון למדעי המזרח על עבודה "הערבים בספרות העברית החדשה".
כן פרסם מחקרים על יהדות תימן ב"מולד" וב"די גאלדענע קייט".
בשנים 1943-52 משתתף קבוע בשבועון "הפועל הצעיר". בשנתיים הראשונות סיכומים על אופיו התרבותי של היישוב הערבי בא"י, חיים בשטחים השונים ואח"כ מאמרים פוליטיים על המתרחש בארצות ערב.
משתתף בעתונים לילדים בעיקר ב"דבר לילדים", שבו פרסם מלבד נושאים אקטואליים, גם ספורים ורשימות וכן תולדות הערבים בתקופה הקדומה ("דבר לילדים" - 1942).
השתתף באנציקלופדיה לספרות ישראלית וכללית של "מצפה" (1942-43) בכתיבת הערכים הערביים, הפרסיים והתורכיים. כן השתתף באנציקלופדיה הכללית של "יזרעאל" (בכמה מהכרכים) בכתיבת הערכים על איסלאם, ספרות ערבית ודברי ימי הערבים.
מרצה מאז 1934 מטעם המרכז לתרבות של ההסתדרות על נושאים ערביים. ב"קול ישראל" היה מרצה על העניינים המדיניים האקטואליים של מדינות ערב בשנים 1949-52. ניהל אחד המדורים המזרחיים של מחלקת החקר במשרד החוץ, במשך כשנה (אוקטובר 1950 - אוגוסט 1951).
פסבדונימים שלו מלבד ק. מנחם: מ. קפיל, מ. אבי-רחל, מ. אבי-עודד, מ. אבו-אמין, מקף, מ. פודולי, ועוד.
נשא לאשה את יוכבד בת חיים ליפמנוביץ (מזכירה בועד המרכזי של ההסתדרות הרפואית בישראל).
בניו: אמנון (חבר מערכת "על המשמר", עוסק בענייני המדור הערבי), עודד (עובד במדור הפרסומים בכתב ובשידור של משרד החקלאות), בתו רחל (נולדה ב-1948).